היי אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי שאלה אלייך... אני בת 19, יצאתי בשאלה בגיל 14, נולדתי למשפחה חרדית (חסידי גור) אני לא דיברתי מאז שיצאתי עם ההורים שלי זרקו אותי מהבית, נאלצתי לחיות ברחוב קרוב לשנה, ההורים ישבו עליי שבעה, אסרו על אחים שלי ליצור איתי קשר כי "הצטרפתי לכל הפרוצות האלה" כי "אני כופרת" כי "מגיע לי למות" והיום אמא התקשרה אליי והזמינה אותי אליהם הביתה.. אני לא כ"כ יודעת אם כדאי לי ללכת אני אחת שלוקחת הכל ללב, ומפחדת קצת שזה ישבור אותי שוב (אחרי שעברתי דרך ארוכה מאד והבאתי את עצמי למקומות טובים, בלי ההורים, בזכות מי שאני רוצה להיות ומי שרציתי להיות!) אתה חושב שכדאי לי ללכת? אני מאוד מפחדת.. זה מאד מערער פתאום לקבל טלפון מאמא שאיחלה לי למות, שאמרה לי דברים איומים...
שלום מעיין, למדת להתקשח עם השנים, ואולי, במקביל, הורייך (אמך) למדה להתרכך. תבדקי בכנום את מסוגלת למחול, להשלים, עם המגבלות של הורייך. זה בהחלט יכול לערער, וזה בוודאי מטלטל ולא קל, אבל יש בזה גם משהו מרגש מאוד. אני מבין את הפחד שלך, אבל שומע גם את הכמיהה... אולי מה שיכול לעזור לך, זו הידיעה שלאן שהגעת ומי שאת לא יתערער בגלל פגישה אחת. השיגייך יעמדו לזכותך ותוכלי להעזר בהם בשעת הצורך... בהצלחה במה שתבחרי, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
