משקעים מהעבר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/05/2001 | 23:47 | מאת: אביטל

יש לי משקעים כבדים מהעבר שמאוד מפריעים לי לתפקד בהווה איך משתחררים מהם?

03/05/2001 | 01:24 | מאת: שלמי אהרוני

מדברים ומדברים. ואוליי תספרי לנו על זה?

03/05/2001 | 02:39 | מאת: אביטל

לפני כן הייתי מבקשת שתציג את עצמך

03/05/2001 | 06:20 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, אני מצטרף למה שהשאירו לך לפני: נשמח להיות מעורבים, בהחלפת תחושות או גם בסיוע, אבל צריך להתחיל עם מה שיאפשר התחלה של דיאלוג. ד"ר יוסי אברהם

03/05/2001 | 23:10 | מאת: ציפי

לכל מי שלא נותן לעבר לחלוף לעולמים גם לי יש משקעים קשים מהעבר הדרך היחידה היא פשוט להתעלם מהם כאילו לא היו פשוט לא לתת לעבר להרוס גם את ההווה וגם את העתיד. חבל על החיים ...

05/05/2001 | 16:38 | מאת: אביטל

טוב אז ככה התשובה מגיעה קצת באיחור אבל היא מגיעה האמת שחוותי חוויות קשות שבחלקן איבדתי את כל היקר לי את שימחת חיי את הקשר הפנימי של לעצמי ואת כל כולי אפשר להגיד ואת הרצון לחיות בכלל אעפ"י שהיום אני מנסה להתמודד עם הכאב והעצב אבל לא טוב לי לחיות בלי כל החוסרים שלי והדברים שאבדו מישהי פעם אמרה לי שהדברים לא אובדים הם רק מודחקים פנימה ועמוק יותר אבל אני מחפשת אותם ולא מוצאת ....ואני די מבולבלת ואובדת עצות איך להמשיך. אני אסביר קצת על המשקעים , היו לי המון מריבות עם הוריי בילדות מריבות קשות מאוד אני חושבת שהורים שלי חולים נפשית הם תמיד היו אומרים איך אנחנו הורסים אותם ופוגעים בהם ומקשים עליהם (אז אני שואלת את עצמי של מי האחריות להביא ילדים לעולם ולגדל אותם בצורה "תקינה" של ההורים או של הילדים???) ובכלל הם היו מתלוננים אלינו כל הזמן והם כעסו הרבה והאמת שקשה לי לדבר על כל זה , הדברים גובים ממני מחיר כבד היום.... והדברים שאמרתי גם לא התקבלו בעין יפה במשפחה הקרובה אז הפסקתי לדבר אבל כל הכאב נשאר בפנים והוא לא הולך לאיבוד ואני כבר לא יודעת מה בדיוק אני צריכה ? אהבה , ייעוץ , אוזן קשבת , אנשים חדשים וטובים לחלוק איתם את החוויות הללו ואולי בעצם הכל יחד בכל מקרה אני גם שואלת איך משתחררים מהמטען הכבד של האשמה שאנחנו רעים ושאנחנו לא בסדר וכל זה , האשמה לא משאירה הרבה וזה משא כבד וגדול מדי לחיות איתו. האמת שגם קראתי ספר בנושא ספר טוב שההמלצה בו במיקרים כאלה היא להתחבר לאינטואיציה ולמוח הימני ומשם לשאוב את הכוחות והאמת ולשנות לאט לאט את ההתניות אעפ"י שבמקרה שלי וגם של אחי זו תהיה עבודה ארוכה אצלי פחות (אצל אחי יותר הוא נפגע פי מיליון מהמצב בבית ) אשמח לשמוע תשובה אביטל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית