בחסות האנונימיות

הבעייה שלי שהבנתי רק לא מזמן לעומקה..ומביישת אותי מאוד...מגעילה אותי...אחת מיני רבות..אכילה כפייתית...פעם ראשונה שאני מעיזה לומר.......

מיכל יקרה, זה בסדר גמור ששיתפת, כל מה שאת מתארת כולל ההודעה הנוכחית מאוד אנושי לא מביש ולא מוזר בכלל. אני שולחת לך את השיר http://www.youtube.com/watch?v=WDpUlvF0-Dg עם דגש על הפזמון...אל תוותרי עלייך, מגיע לך להרגיש טוב מבפנים ומבחוץ. וחיבוק...

פתחתי בהיסוס היום...פחדתי לקרוא את מה שכתבתי ופחדתי מתגובות... תודה רבה מילים!!! איזה שיר מדהים. אני מאוד אוהבת את עידן רייכל :) לא מתכוונת לוותר...רק מהססת מעט לגבי הדרכים שארצה ללכת בהן..

באתי כתבתי ומייד סגרתי...היום הססתי לפתוח ולראות תגובה...תודה שאתה כאן, מאפשר..זקוקה למנוחה כי הייתי בסערה ועכשיו גם אחרי שהייתי אצלה שוב...סכמנו שאנסה לבד בתקופה הקרובה ורק אם יהיה דחוף אצור קשר....אז כאילו נפרדתי שוב ממנה....נפתחתי בפניה על זה יותר מתמיד.ממש הסברתי מה קורה לי......ואז באתי לכאן וספרתי...אני פה כבר תקופה ארוכה של שנתיים וחצי בערך ואף פעם לא ספרתי על זה.......ועכשיו אודי אני רק רוצה שיקבלו אותי כמו שאני...לא לשנוא, לא להגעל לא.....אוף......זה מה שחשוב.הקבלה....באמת מה שחשוב זה הפנים...אתה צודק.....וקראתי על זה עכשיו......והטיפול משולב כזה מי יודע אם בכלל יש לי כוח לזה.......החלטתי לעצור קצת ואולי פעם לטפל ממש ברצינות.......אין לי סבלנות לגעת בזה.....תודה שאפשרת לי לספר.....