סרט רע מאוד !

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/12/2012 | 16:21 | מאת: .במבי פצוע..

אודי :(( במסגרת כלשהי צפיתי השבוע בסרט "הפסנתר". משהו התערער אצלי בפנים בעקבות הסרט. אני מרגישה שאני הופכת קצת לאבקה. היום כשנפגשתי עם אמא צביה ביקשתי ממנה שתשים שם המון מלט בכדי לסתום. ראית פעם את הסרט הזה אודי ? נכון סרט נוראי ? כמה אלימות וואוו.. ההיא ,הבוגרת (לא זוכרת את שמה) שלקתה באילמות סלקטיבית בגיל 5 /6 והישיאו אותה לאיזה סכיזואיד שלא רואה ממטר את צרכיה.. כל כולה היא רצתה לפרוט על הפסנתר. רצתה להיות עם היצירה שאליה היתה כל כך מחוברת.. ובהמשך הסרט הנוראי הזה, בן זוגה נתן את הפסנתר שלה ועשה עיסקת חליפין עם מישהו ממנו קיבל חלקת אדמה בתמורה לפסנתר שלה.. ..בהמשך ההיא(עם האילמות הסלקטיבית) נאנסת ע"י רוכש הפסנתר שלה, ובהמשך נאנסת שוב, והפעם ע"י בן זוגה.. אודי, עזוב. סרט איום.. ראית אותו פעם ? מאז שראיתי אותו, אני מרגישה כל הזמן כזה פחד עמום כזה.. כמו כזה כשכואב איבר פנימי שמרגישים את הכאב שהוא עמוק, כזה עמום בגלל שהוא כזה פנימי.. מבין על מה אני מדברת אודי ? יש לי פחד שאני אתפורר בסוף ואהפוך לחתיכות קטנטנות.. כמו אבקה. אודי, אני יודעת שאני מדברת שטויות, ואולי יהיו כאלו שיחשבו שנשתבשה דעתי. אבל מה לעשות ? כך אני מרגישה. אתה ראית את הסרט הזה ? איך אתה מפרש אותו ? גם אתה ראית בסרט הזה סרט אלים מאוד? אודי, תגיד לי מילים.. אני אפילו לא יודעת מה אני מבקשת. אני מבולבלת ויש הרבה פחד עמום כזה..

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2012 | 01:47 | מאת: מימה

לדעתי כל סרט שיש בו סיפור על טראומטיות מצטברת וסצינות אלימות כמו שתארת טבעי שיעורר חלחלה פנימית.. התחושות שלך לא 'משוגעות' בכלל. כנראה הזדהת מאוד עם המצוקות שעברו על גיבורת הסרט ובעוצמה חזקה עקב רגישות גבוהה שלך וגם הדהד כל מיני פחדים קיומיים בתוכך מפני חוסר ישע, אטימות, אכזריות... אני זוכרת שראיתי את סצינת האונס בסרט 'בנים אינם בוכים' זה השאיר בי חותם מטריד במשך ימים. היה ממש קשה להכיל את הצפיה בסצנה הזאת.זוועה. ועוד מבוסס על סיפור אמיתי, מה שלא הקל בכלל.......

הי במבי, ראיתי את הסרט לפני שנים רבות, וזכרתי אותו כסרט מטלטל ולא פשוט לצפיה. אני בהחלט יכול להבין מדוע הסרט יכול לערער... אבל דברים מתייצבים, אל דאגה.. אודי

06/12/2012 | 18:46 | מאת: אניאני

אכן סרט עם תכנים לא פשוטים. אני זוכרת שכשראיתי אותו, לא יכולתי לקום מהכיסא, ואני עדיין חושבת שהוא מהסרטים החזקים ויפים שראיתי בחיי. עברו המון שנים מאז( ראיתי אותו בקולנוע ממש כשיצא) ואני עדיין זוכרת את המנגינה הנהדרת שלו. אבל יש לזכור שגם לסרטים כאלה יש תפקיד בחיינו (אחרת לא היו קיימים, נכון?) הם נותנים לנו נקודות למחשבה, עוזרים לנו להבין חלקים מעצמנו וגורמים לנו להזדכך. יחד עם זאת לא כל סרט מתאים לכל אדם ומטענו, ומה שחשוב לעשות זה פשוט להימנע מראש מסרטים שקשה לנו להכיל. אני לדוגמה, לא צופה בסרטי אימה עם מראות קשים במיוחד, לא מתאים לי וזה בסדר, יש המון אחרים:-)

06/12/2012 | 22:47 | מאת: .במבי פצוע..

ותודה אודי ומימה על תגובותיכם. אניאני,על מה את חושבת שהוא מהסרטים החזקים ויפים שראית בחייך ? מה את רואה בסרט הזה ? איך את מפרשת אותו? ואם מותר.. מה המשמעות של הניק אותו בחרת ? במבי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית