רגישות יתר בשלב בוגר בחיים.

קודם כל אני מאוד נרגש, לדעת שיש אנשים מופלאים כמוך עם נכונות לעזור לזולת. תודה רבה. בכל אופן, אני יונתן בן 23, כל חיי מהגילאים הצעירים ממש ועד התפתחותי כנער וכן הלאה, תמיד ידעתי שיש לי בעיה מסויימת, לא אוהב לקרוא לזה "בעיה פסיכולוגית" אבל אתם תקראו לזה איך שאתם רוצים, אך אף פעם לא ידעתי להגדיר מה הקטע שלי ופשוט שהיתי בעננה מעורפלת עם סימני שאלה. עד אתמול, שקראתי כתבה במאקו, בו מסבירים מזה תופעת "רגישות יתר אצל ילדים" ונורא הובחתי ואף נדהמתי לגלות, שעל כל הקריטוריונים אני עונה כן, וזה ממש הרגיש לי אני באופן מובהק!!! (לצערי כמובן) מכאן אני בטוח שזה חוסם אותי ומונע ממני לחיות חיים יותר בריאים, שלווים ויפים, כי סה"כ העולם באמת מדהים. וכאן אני צריך את עזרתכם, מה לעשות? ללכת לטיפול? (אני סטודנט שבא ממצע סוציו-אוקנומי מאוד נמוך ומעדיף שזאת תיהיה הברירה האחרונה ז"א טיפול ישיר, אחד על אחד, מה גם שזה מרגיש לי לא נוח. מביש טיפה) אולי אוכל לעבוד על עצמי ולתרגל עם עצמי משהו?? פשוט אשמח לעצה ולטיפים. אני פשוט עסוק מדי בלחשוב על אחרים ונורא מוטרד תמיד, בד"כ נפגע מהר ומנתח כל דבר ומסיק מסקנות על כל צעד של הסובבים אותי. חשוב לציין שזה התעצם לאחר מערכת יחסים כושלת ששברה את ליבי. טוב אני גולש לפינות שלא קשורות לתחילת הנושא. תודה רבה שוב, מחכה לתגובה.