ה"מחליפה" הרסה אותי :-(

זה פשוט נורא. אני הרוסה. אני לא רוצה ללכת אליה יותר. לא כי היא לא נחמדה. להיפך- היא די מקסימה ואכפתית. אבל היא עתה מהו שאני לא מסוגלת להבין אותו. ונראה לי לא בסדר. היא ביקרה את הטיפול שלי. אותה. את הפסיכולוגית שלי. לי בעצמי גם ככה יש רגשות סותרים והמון כעסים והתלבטויות. אני מקווה שאתה זוכר את המקרה שלי( על הקשיים שבו.. עם נסיבות חייה של הפסיכולוגית שלי. שרק אני נחשפתי אליהם. עם העזיבה העתידית את הארץ, לאחר שתשוב). אבל אני חושבת שזה טבעי- שיהיו לי כאלו רגשות וקולות. במיוחד עכשיו, בתקופה שהיא לא נמצאת. אבל איך המחליפה הזאת עושה דבר כזה?? ואומרת לי בקול שלדעתה אני לא מקבלת את מה שאני זקוקה לו. ( בגלל נסיבות חייה..) ושכדאי לי לעזוב ולא לחזור אליה. איך??? הרי גם ככה אני מבולבלת. אבל זה משהו ביני לבין הפסיכולוגית שלי. שאנחנו כבר דנות בו המון זמן. ונכון שאולי זה פוגע בי. בטיפול. אלא שלא ציפיתי שמישהי ש"מונתה" על ידה למחליפה, תתבטא כך בהעדרה. ועוד היא אמרה לי שהיא(הפסיכולוגית שלי)מסכימה עם זה. שהיא דברה איתה. ורק אחרי אמרה לה שזה מה שהיא מתכוונת להגיד לי, וקיבלה את "אישורה" , היא מרשה לעצמה להגיד לי דבר כזה. לי אין יכולת הרי לבדוק את זה מולה. היא בחופשה. אבל כולי סוערת. עצובה. מפורקת. זה לא פייר. ואני בטח לא צריכה לקבל החלטות עכשיו של מה אני רוצה. רק רציתי שקט. חשבתי שאולי אמצא את התשובות בעצמי. שתתן לי זמן. וכך אולי תוכל לעזור לי דווקא בגלל החופשה ובגלל שהיא מחליפה. אבל היא פשוט ישר נקטה עמדה. ואמרה דברים בגנותה. ( לא האשימה אותה , אבל אמרה שנסיבות חייה "אשמות"- שהן לא טובות לי). ויותר מזה, שהיא חושבת שגם בחופשה היא הייתה יכולה לטפל בי. ולמצוא את הזמן. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא חושבת שאחרי שהיא נקטה בעמדה כה ברורה, היא יכולה להמשיך לעזור לי ולשמש מחליפה. אודי, אני צודקת? ( חשבתי לפנות לאופציות האחרות שדברנו עליהן לפני שילדה. אולי למדריכה שלה. למרות שהיא בסופו של דבר בחרה במחליפה הזאתי, ולא במדריכה שלה... כי היא אמרה שאולי זה לא טוב המדריכה. שזה מעורבב מידי). אודי, מה אעשה?

לא מבינה. איך אתה אומר כך? אולי. הכל יכול להיות. סימן כזה או אחר. אבל איך מיהי שעוד לא מכירה אותי כלל, ושהתבקה להיות מחליפה למס' חודשים, יכולה לומר זאת בלי לגרום לי נזק? הרי איפה תחושת הנאמנות??? וחוץ מזה, זה מערער את כל הקשר ביני לבין הפסיכולוגית שלי. מה אני גם אמורה לחוב כשאני שומעת מהמחליפה שהפסיכולוגית שלי נתנה לה "אישור" להגיד לי את העמדה שלה? ( של המחליפה הכוונה). הרי אני מיד חושבת שאם הפסיכולוגית שלי יודעת שזה מה שהמחליפה הולכת לומר לי, ולא אכפת לה, אז מה?? שהיא מסכימה עם זה? שאעזוב אותה? שמה? ואין לי שום דרך או יכולת הרי לבדוק את זה איתה כרגע, כי היא בחופשה. אז למי אאמין?. כי לפני יציאתה לחופה סכמנו בפירוש שנמשיך אחרי שתשוב. וזאת רק הפסקה ופרידה זמנית. וזה אחרי שהיו לנו משברים, וששתינו מודעות לנסיבות חייה ולבעייתיות שהן יוצרות. עדיין, נראה לי שאם היא הייתה חושבת שכדאי שנסיים את הטיפול, אז היא זאת שהייתה אומרת לי את זה מפרשות. ולא אומרת לי שזאת בפירוש פרידה זמנית. מה, היא שיקרה לי? מה, אולי נח לה יותר שאקבל את המסר דרך מחליפה?... כל זה עלה בי. אבל אני מסרבת להאמין שזה ככה. אני כן מאמינה בה ולה עדיין. וזוכרת את מה שסכמנו ואת המכתב יש לי גם עכיו שהיא נתנה לי לפני שיצאה לחופשה. בטוח אתה יכול להבין כמה זה ערער אותי, לא? זה בכלל חכם להתנהג ככה מצד המחליפה? לנקוט כזאת עמדה ברורה? ההחלטה לא אמורה להיות שלי ומתוכי?