היי אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה שלומך? כתבתי כבר הודעה אחת וכנראה שהיא לא נשלחה. שמי שירן, בת 24 . אובחנתי לפני כתשעה חודשים כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית. הייתי בתחילתה של שנה א במכללה ועקב המחלה אושפזתי בבתי חולים פסיכיאטריים לתקופה כוללת של כחמישה חודשים. אני מרגישה שהחיים שלי נהרסו, הכל היה בסדר לפני שפרצה המחלה: שכרתי לי דירת חדר במעונות, למדתי, חיי החברה שלי היו תוססים מאוד ועכשיו לא נותר לי כלום. בעצת המשפחה שלי דחיתי את הלימודים בשנה נוספת וכבר מס חודשים שאני בבית, לא עושה כלום עם עצמי.. אני מרגישה מבוזבזת. בשנה הזאת יכלתי ללמוד. אני לא מפסיקה לחשוב על התקופה הטובה שחוויתי במכללה ואני מרגישה שעכשיו אני בעונש שאני לא לומדת. טופלתי עי פסיכולוגים במהלך האישפוזים שלי אבל אני לא מרגישה שזה עזר לי. מה אני יכולה לעשות כדי להרגיש טוב? אני נמצאת בדיכאון מאז מה שקרה.. אשמח לתשובה שירו
שלום שירן, עם טיפול תרופתי אפשר לחיות עם מחלת הסכיזופרניה. דיכאון לאחר התקף פסיכוטי אינו נדיר, ואני ממליץ לשקול להמשיך ולהעזר בטיפול פסיכותרפויטי בנוסף לטיפול התרופתי. אני מקווה שתצליחי לחזור לתפקוד מלא. אודי
יכול להיות שאת באמת צריכה קצת זמן כדי "להתאפס" ולחזור למסלול הרגיל (פלוס מינוס, לא יודעת- רק את יודעת...) אבל אני חושבת שבלי קשר לזה שעכשיו את סובלת מסכיזופרניה, כל אחד יתחרפן אם הוא ישב בבית בחוסר מעש!... אולי תמצאי לך איזה משהו לעשות, שתהיה לך מסגרת, סיבה לקום בוקר... בהצלחה! בובי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
