קשיים חברתיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בת 25 עומדת לסיים תואר ראשון ועובדת בתחום אותו למדתי. מאז ומעולם הייתי תמיד מופנמת וסגורה אבל תמיד היו לי כמה חברים, אני שומרת על קשר די קבוע עם חברות ילדות ויש לי גם כמה חברות מהלימודים. אבל אני לא באמת מצליחה ליצור קשרים קרובים לאף אחד. מתקופת השירות אין לי קשר עם אף אחד. השנה הראשונה הייתה נהדרת מבחינה חברתית והשנה השנייה הייתה הסיוט שלי. אני מניחה שהכל נובע מחוסר ביטחון, אני תמיד בטוחה שאני גרועה ולא מוצלחת, החשש שהכי גדול שלי זה שלא יאהבו אותי, כל השנים בתיכון תמיד חשבתי שלא אוהבים אותי למרות שעם רוב האנשים מעולם לא דיברתי. היום אני עובדת במקום שאני לא ממש מצליחה ליצור קשרים ואיכשהו אני מרגישה שאני מעצבנת את כולם, יש בי משהו שמעורר אנטגוניזם, אני נמצאת בחדר עם עוד 3 בנות ואני רואה שרוב הזמן מתעלמים ממני, הקשרים שלי איתם הפכו להיות יחסי עבודה נטו כשעם שאר האנשים במקום כולם מתקשרים ומדברים עם כולם, הם אפילו יוצאים יחד ולא ממש מזמינים אותי. הבעיה היא שקשה לי להצביע על מה אני עושה לא בסדר, וזה חוזר על עצמו כי זה בדיוק מה שקרה לי בשנה השנייה בשירות שלי. שמתי לב שבמקומות שבהם האנשים ברמה אישית יותר נמוכה משלי אני מסתדרת ומוצאת את עצמי ובמקום שבו האנשים ברמה יותר גבוהה ממני קשה לי. במקום שפעם עבדתי אמרה לי מישהי שבהתחלה היא חשבה שאני מוזרה ואח"כ היא גילתה שאני מקסימה. הבעיה היא שאני לא מצליחה לשדר את זה החוצה. ככל שעובר הזמן אני עסוקה באיך לשנות את זה ולא מצליחה, אני לא מצפה מכולם לאהוב אותי, אבל אני כן רוצה שיהיו לי כמה חברים במקום, שיהיה לי כיף ונחמד לבוא. אני מנסה להיות נחמדה ואני נחמדה מדי אז מנצלים את זה כשזה לטובתם ומתעלמים ממני בשאר הזמן. אשמח לעזרה!
שלום מיכל, נשמע שאת מעוניינת בקשרים חברתיים ושהעדרם גורם לך סבל רב. הייתי מציע להתחיל במהלך אבחוני שינסה לזהות מה מקור הקושי החברתי (חרדה? לקות למידה? מיומנויות חברתיות? וכו') ובהתאם לכך - להמליץ על דרכי טיפול מתאימות. אודי
אפשר קצת יותר מידע או המלצות לאן כדאי לגשת...