התייעצות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום,בת זוגתי מזה שמונה חודשים הנה אם לשתי בנות בגיל העשרה המתקדם יחסית,קיימת ביננו אהבה וכימיה אך הקשר בין זוגתי לבנותיה הינו קשר סימביוטי ותלותי עד מאוד,עם סימנים של שליטה ואחיזה,בכל פעם שהיא מתרחקת מהן היא מחוברת לנייד שלה וכל רגע כמעט בודקת איפה זו ואיפה ההיא,איןשקט לרגע,אני מודע לכך שאין לכך כל קשר אלי אך מודאג מעצם האפשרות לבנות קשר זוגי כך,זה נמצא ברמות שהגיעו להפרעות אכילה קשות אצל אחת הבנות, אני אוהב ומודאג.אני יודע שלסימביוזות האלה יש שורשים עמוקים ולא מעט כח.האם לזמן יש כח תיקון בדברים כאלה? האם יש סיכוי?
שלום תומס, אלו שאלות כלליות מאוד ואין לי את היכולת להשיב עליהן. המצב שאת המתאר מורכב: הן "הצטרפות" שלך למשפחה (מה שהופך אותך ל"זר") והן הקשר הסימביוטי שאתה מתאר. הייתי מציע למקד היכן הבעיה: האם בקשר הזוגי (ואז כדאי לשקול טיפול זוגי, שעוסק גם בנושאי נפרדות) או בדאגה הכנה שלך לבנות, שאז המוקד צריך להיות עזרה להן (או למצער, טיפול משפחתי). זה מורכב, וכמו שציינת - עם הרבה כוח, אך סיכוי לשינוי קיים. בהחלט. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
