סליחה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2012 | 10:58 | מאת: מיכ

לא רוצה לכעוס עלייך, אתה לא הבעיה.......בדרך כלל אני כועסת רק על עצמי....הנושא לא כזה פשוט כמו שאתה מציג אותו........יופי....ממש קל לדבר......ואתה יכול להבטיח לי על ההשלכות?? הלכתי שנתיים, הוא מבחינתו ויתר לי שנתיים, אל תשכח שהייתי בטיפול למרות שהוא לא רצה......הייתי בסרט הזה, חייתי עם השתיקה הרועמת..וחוץ מזה למה טיפול צריך כל כך הרבה זמן???????למה אי אפשר לפתור דברים וזהו???למה??????אם הוא היה יודע שזה נגמר מתי שהו זה היה פחות מפריע.קשה כשאין לזה סוף.....וגם אני לא רואה שאם אלך יהיה בכלל סוף........וזאת בעיה רצינית שאין סוף לטיפול....פתאום אני כועסת גם על הצורך שלי הזה, זה לא פייר שנוצר כזה מצב של צורך רציני.....שנוצרה תלות כזאת....שנתתי לה להתקרב כל כך...אולי זאת טעות להתחיל בטיפול אם אתה לא יכול לדעת כמה זמן זה יקח וצריך לחשוב טוב טוב על ההשלכות כנראה....צריך לקחת בחשבון שזה לכל החיים.....

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אני לא יכול להבטיח לך כלום ואין זה מתפקידי להבטיח לך משהו. אני רק יכול לנסות ולהצביע על מה שאני רואה. את תעשי מה שנכון עבורך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית