מתגעגעת כל כך...

זה קשה וכואב להתגעגע...כל הזמן חושבת שיש בזה אולי משהו טוב????? יש זיכרונות, יש מילים שנאמרו, יש דברים קונקרטיים שנשארו ובכל זאת כל כך כואב.....לא רוצה להעיק על אף אחד......גם פה...לא רוצה להעיק..תקופה שלהרבה אנשים לא קל כרגע.......ואני מוצאת את עצמי כואבת לבד.......איש לא יבין קשר כזה......איש לא ידע עד כמה זה הותיר בי חור שכזה....אולי משהו שמעולם לא קיבלתי ויותר גם לא אקבל.......סליחה, לפני כיפור, אודי סליחה שגם אני צריכה ממך..........

מיכל, על מה את מתנצלת שוב ? עד מתי "תסחבי" על גבך את ההרגשה שאת מעיקה. ולכולם מותר להעיק ואת צריכה להיות הבוגרת ,המכילה,שאין מקום למצוקותיה. מאחלת לך שתצליחי להשתחרר ותאפשרי לעצמך לכמה מקום שאת זקוקה ולא תרגישי צורך להתנצל על כל צעד ושעל.שאיכשהו מרגיש לי שאת למעשה מתנצלת על עצם קיומך. העולם שמח על קיומך .על עצם קיומך.פשוט על העובדה שנולדת והגעת לעולם. לגבי..אני מרגישה המון תוקפנות. זהו ,נפרדנו וכרגיל היא נתנה לי מחברת כזו ועט פרקר ירוק. היא גם כתבה לי בדף הראשון כל מיני מילים וציירה לי משהו. היא גם אמרה לי שהיא סידרה שנוכל לסמס דרך הסלולרי שלה .אם אני לא טועה היא גם אמרה שהיא תשלח לי סמס מדי יום. הייתי מאוד מפוזרת בפגישה היום.גם לא כל כך קלטתי מה היא אומרת לי.והקטע אולי הכי מוזר שיצאו לי כאלו גמגומים מהפה. משהו שלא זכור לי שקרה לי מעולם. טוב ,יאלה בי

איזה יופי, במבי, חשבתי עליך היום! ואני שמחה שהיא השאירה קשר ביניכן. איכשהו אני חשובת שהמרחק הזה, שלושה שבועות יצמיח ביניכן משהו חדש, וכאמור - המשהו הזה יצמיח בך כוחות עצמאיים שלא היכרת עד כה. תמיד ההכרח לא יגונה - היא ידעה לתת לך את הצורך שלך. אני שמחה בשבילך!