חופשה,או סיום,מה עושים עם הטיפול?-לאודי

הי, קוראת פה מידי פעם. לא מגיבה. קוראת שקטה.חשבתי אולי כן לנסות לכתוב כאן: בטיפול כבר שנה וחצי בערך. היא יוצאת לחופשת לידה. בערך 3-4 חודשים.בחופשה לא נהיה כלל בקשר.( גם לא מיילים או סמסים). אני לא יודעת מה לעשות עם זה. זה עיתוי גרוע מבחינתי. וגם מבחינת הטיפול. היא הציעה "מחליפה" זמנית לתקפ' הזו. מי? למשל המדריה שלה.( אני "הדבקתי" למדריכה הזו כינוי לא מחמיא מזמן וללא קשר למצב. למה? כי היא שיתפה אותי פעם-פעמיים בזמן משבר במה שהמדריכה אמרה לה "לעשות". ומכאן- הכינוי הלא מחמיא ש"הענקתי" לה. כמובן שהפסיכולוגית שלי יודעת מזה.). בעייה נוספת: לא מספיק שהחופשת לידה קשה לי מנשוא,ואני לא מסוגלת להבין איך אשרוד אותה עם הנתק המוחלט הזה שהיא צריכה( אגב- אנחנו נפגשות הרבה.והקשר קרוב), הטיפול יסתיים כי היא צריכה לעזוב את הארץ. לו"ז? בערך שנה מחידוש הטיפול לאחר שובה מחופשת הלידה. ואני? לא יודעת מה לעשות. מדברות על זה המון. אבל עדיין אני לא יודעת. ועצובה. נורא. האם יש טעם בכלל לעבור פרידה של חופשת הלידה, לחכות לה שתשוב, ואז כעבור שנה להפרד והפעם לתמיד? מרגישה "שנפלתי חזק" כשהגעתי אליה...אבל אני קשורה אליה. והקשר ביננו מיוחד. ( אגב,על עזיבת הארץ הצפוייה, רק אני יודעת. יצא שהיא "נאלצה" לספר לי. לא רוצה לחשוף כאן עוד פרטים, אבל זה מה שמאפיין את הקשר ביננו- המון כנות. יותר מידי לפעמים כנראה..). אודי, מה אתה חושב? יש לך משהו לומר לי? לכוון אולי? זווית ראייה כלשהי? שאלות למחשבה?... אני מרגישה רע. כאילו ממני נמנעת לחלוטין האפשרות שבדר"כ תמיד קיימת בטיפול גם אם מחליטים לסיימו: להתחרט. ולחזור לטיפול. לדעת שהיא שם.( קראתי את מיכ/ל...ואע"פ שקשה לה מאד, לפחות אם קשה לה היא יכולה ליצור עמה קשר, כמו שאכן עשתה).

זה שיר שמדבר אלי מאד... אמנם זה לא קשר זוגי, אבל אני חושבת שככה אני מרגישה כשאני חושבת על החופשת לידה.. ובכלל על פרידות: http://www.youtube.com/watch?v=YVGYDI6GWv4