התעקשתי..

החלפתי מחשב ומשום מה הוא לא קלט שזאת אני:) אז התעקשתי על הניק שלי..כי לי זה חשוב מאוד להיות אני..:) מעניין נכון? הייתי מאוד מאוד מדוכאת, חשבתי המון על הפגישות וכל מה שעלה וחשבתי שהיא נתנה לי יותר קרדיט בסיכום ממה שמגיע לי..בכלל לא היו כאלה השגים...והרגשתי כל כך לבד..כל כך...וגורמי התמיכה בכלל לא נראו לי כגורמי תמיכה...שוב הרגשתי כל כך בודדה...לא יכולתי להעביר לאחרים את התחושה, מבחוץ הכל טוב מבפנים נקרעתי...אז מה לעשות..בקשתי פגישה כן..שלחתי מייל והיא ענתה ונפגשנו...הפגישה הייתה בשביל לקבל כח ממנה ממש..לדעת שהיא פה בשבילי תמיד!!!ושזה באמת אמיתי..וכמו שבמבי אומרת זה לא "רק נדמה לי"..היא קיימת בשבילי, היא מקבלת אותי...(לצערי כרגע אני חושבת שהיא מחזיקה..)אני מרגישה לא שווה ורק היא נותנת לי תחושה של שווה....היא אמרה שזה סימן שזה לא היה הזמן הנכון להפרד ובכל זאת זה טוב שבקשתי להפגש..אבל עכשיו הסכמנו שאנסה לבד ואתן זמן לפחות עד אחרי החגים.....היא אמרה שאולי אני הייתי צריכה להוכיח לבעלי שהנה אני זקוקה לה..אבל הוא בכלל לא מודע לכל זה...לרגשות שלי..לפגישה שלי איתה...הוא היה כועס על בטוח.....אבל לא רציתי להגיע למצב קשה..כל כך פחדתי מנפילה.....אז משתפת...אני בלחץ נוראי בעבודה וזה גרם לי לחוסר אונים..בני צריך לעבור ניתוח וגם זה מבאס..כל הדברים שדברנו עליהם עולים ומציפים אותי..כל הזמן....ואני חושבת עליה..מה היא אומרת וכו'....והשאלה מה לעשות???????פתאום התרחקתי במקום להתקרב לאנשים סביבי למה זה קרה פתאום?מה קורה לי? אודי האם זה קורה אחרי פרידה?????כאילו ההפך ממה שחשבתי..ההפך מהחוזקים שהיו לי הם נעלמו שוב......הייתי חזקה וזהו מרגישה חסרת אונים, חלשה בלי כח מפנים..למה זה קורה??????קבלתי קצת חוזקות ממנה ובכל זאת....עדיין לא ממש.....אולי גם לה לא ממש אכפת????כי אני לא בטיפול כבר....אוף........מה עושים אודי אם העזיבה הייתה טעות??????זה לא קריטי ובכל זאת זה קשה......היא אמרה שאתן לזה זמן ואם ממש ארגיש ככה אז אדבר שוב עם בעלי.......לא יודעת הוא יכעס נורא.יש לי הרגשה שהוא ממש שמח שזה נגמר..ואני בדיוק להפך......מה דעתך? איך אעלה זאת שוב בפניו?????הוא אוהב אותי אבל בדרכו ואולי לא בדרכי כמו שאני צריכה....קשה לי מאוד...היא אמרה לתת זמן...האמנם?????לתת ללחץ בעבודה ובבית לעבור???..האם הכל חולף...לא נצחי למעט האלוהות????אוף...........צריכה לדעת שהרגש אליי נשאר ולא הולך לאיבוד........שבאמת ובתמים היא חושבת עליי........אמון באדם זה משהו שכל כך חסר לי...למה אני לא קולטת???למה???????

היי מיכל. התלבטתי מאד אם לכתוב לך את הדברים הבאים כי נראה לי שהם עוד יותר יקשו ויכאיבו אבל הרגשתי שזה ממש חשוב ולפעמים כשרואים את הדברים ככה מול העיניים זה יכול לעזור גם אם בהתחלה זה שורף ומכאיב. בסוף הדברים כתבת שאמון באדם זה משהו שכל כך חסר לך ולאורך המכתב, מה שבי נגע זה ההסתרה והסוד שיש בינך ובין בעלך- הוא לא מודע לרגשות שלך, לפגישה ביניכן, הוא היה כועס על בטוח. קשה לא ליפול וקשה לחוש אמון, בטחון, קבלה, קרבה כשהאדם שאמור להיות הכי קרוב ויודע אותך לא שם, כשאת מרגישה שאת צריכה להסתיר ממנו משהו שכל כך חשוב ומהותי עבורך, שזה סגור ואי אפשר לדבר על זה, זה נשמע לי כמו סיוט ולא משנה עד כמה הוא אוהב אותך בדרך שלו. נשמע שעשית צעד מאד אמיץ בדרך לפתוח איתו את הדברים ולא לוותר על מה שחשוב לך. אני יודעת שזה לא פייר להיכנס לתוך מערכת זוגית שיש בה את הרגישויות העדינים שלה כשלי מבחוץ אין באמת מושג מה קורה שם, אבל הרגשתי שאני חייבת לומר לך את הדברים האלה ולחזק אותך שלא תוותרי. הטיפול שלך נשמע לי כמו מקום חיוני לרווחה הנפשית שלך וזה לא צריך להיות בהסתרה וגם אם זה לא מוצא חן בעיני בעלך יש דברים שלא כדאי לוותר עליהם גם אם זה יוצר מתחים. כשאדם מבוצר בדיעה שלו קשה להזיז אותו משם, אבל אפשר להעביר את המסר שהטיפול זה לא בא במקום המקום שלו, ומה שאת מקבלת שם עוזר לך גם בקשר ביניכם וזה שהוא לא מאמין בטיפול מסיבותיו השונות והמוצדקות זה לא אומר שגם את צריכה לא להאמין בטיפול ולא להיעזר בו, הוא זה הוא ואת זה את, לדעתי זה חלק גדול מלהיות בזוגיות- זה לדעת לתת לאחר את המקום שהוא צריך רק בשבילו. בכל מקרה אני חושבת שזו זכותך וזה לא צריך להיות או היא או הוא מותר לך לבחור בשניהם. סליחה אם הכאבתי, זה באמת ממקום שאכפת לי ורוצה שיהיה לך טוב. באמת באמת מהלב. (אחת)

אם אנשים אשר אינם מבינים זה את זה מבינים, לכל הפחות, שאינם מבינים זה את זה, הם מבינים זה את זה יותר מן הפעמים שבהן, כאשר הם אינם מבינים זה את זה, אפילו אינם מבינים שאינם מבינים זה את זה. ( גוסטאב אישייזר)

הי, לא נפגעתי.. כבר עברתי הרבה תהפוכות והתלבטויות על העניין הזה מולו..אין בנינו סודות ממש..יש משהו שדברתי עליו בטיפול ואם הייתי יכולה לפתוח מולו זה היה עוזר גם לא בטוח אולי זה היה מקלקל את היחסים בנינו לגמרי ומערבל את חיי... אבל אין לי אומץ ואני לא רוצה לפגוע בו,וזה יפגע בו ויערער הרבה דברים...אולי בעתיד...פגיעה או כאב אצלו מתבטא בכעס....אני לא רוצה שיכאב...וזה נכון זה קשה לי מולו..אבל בזוגיות צריך באמת ללכת בין הטיפות ולנסות לגשר ולהתחשב אחד בשני..הייתי שנתיים ושלושה חודשים בטיפול, שזה זמן לא מבוטל כשהוא בעצם ויתר בתקופה זו בשבילי אז אולי הגיע הזמן לנסות בלי טיפול..חשבתי והחלטתי אחרי שיחה איתה שכבר ממש לא יכולתי וזה היה המוצא האחרון שלי להקשבה ואחרי שהרגשתי כל כך בודדה וממש נכנסתי למצב לא פשוט ופחדתי מהמצב הזה מאוד, בזכותה וגם בזכות אודי החלטתי לנסות עד אחרי החגים ולבחון תחושות לאורך זמן..כי כמו שאודי והמטפלת שלי מבינים אני נוטה למצבי רוח..ולהגיע לקיצוניות...אז אולי בהמשך אחרי החגים אחליט מה יהיה בהמשך....בנתיים אני ממשיכה פה ויש לכך תרומה מאוד גדולה עבורי...מרגישה קצת פחות לבד כשאני משתפת פה....למרות שפה עוד יותר קשה כי לא רואים ואף אחד לא מכיר אותך באמת... סליחה ואם לא מתאים את לא חייבת לענות...אפשר לשאול למה החלפת ניק? תודה שהזדהת בשם המקורי..זה פחות מטעה ומבלבל...אבל סנופקין זה ההוא מהמומינים? דמות יחודית ומדהימה!!הנווד המקסים שכלם אוהבים? לכך התכוונת?.. תודה שכתבת..אני אוהבת שעונים לי אולי אנסה להתרגל בכל זאת לקהילה וכך ארגיש פחות לבד :)..מיכל