לא יוצאות הדמעות.....

מרגישה שבא לי לצרוח, מרגישה שבא לי לבכות ולבכות ולהתפרק...בזמן האחרון כלום לא יוצא החוצה..כבר חודשיים אוליי שלא מצליחה לבכות ולהשתחרר קצת, הכל מפחיד אותי, הכל מאיים...חושבת על הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות..מרגישה באפיסת כוחות, מותשת, עייפה חסרת חיות, לא בא לי לאכול כלום, קשה לי לחייך לצחוק לראות את הצדדים החיוביים בחיים, קשה לי אפילו לנשום, מרגישה שסלע נמצא בבית החזה.. קשה לי להעביר במילים ובתחושות למטפלת שלי איך אני מרגישה, כאילו הכל סוגר עליי...היא כל הזמן שואלת איך את מרגישה ואין לי תשובה אפילו, לא מזהה שום רגש אצלי.. הכול מעורפל ולא ברור, היום בבוקר ביקרתי אצלה ובאמת שניסיתי לבכות ולהשתחרר...אבל במקום זה יצא צחוק פרוע ומגוחך שאני לא מבינה מאיפה הוא מגיע בכלל....

את תיארת באופן מושלם את ההרגשה שלי. בזכותך הצלחתי להוציא כמה דמעות שהיו תקועות לי בלב כבר כמה זמן. תודה. אני מציעה לך לשכב במיטה לעצום עיניים ולחשוב על מה שמציק לך, לגלות אותו ולומר אותו לעצמך, כי ברגע שאת מסוגלת לומר אותו לעצמך את מסוגלת להגיד אותו לאחרים. והצחוק הזה, הפרוע, מוכר לי היטב, אצלי פשוט הוא הופך לבכי ואז צחוק ואז לבכי, משהו מטורף כזה, אבל זה סבבה זה טוב. זה חלק מהפריקה.