אודי....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/07/2012 | 23:51 | מאת: מיכ

רק תאמר לי האם אני סוחטת אנשים רגשית??????בפורם השכן, כעסתי על מישהיא שהשוותה אותי אליה.......ומישהיא כתבה לי שם שאני לא יכולה לסחוט אנשים ולכעוס עליהם..אוף.........עכשיו כבר בקשתי סליחה וזה עוד לא עלה שם......עשיתי את טעות חיי כשכתבתי בשני פורמים........ועכשיו כל כך רע.......כנראה שאסור לכתוב בשניים......רק פה........יודעת שאין קשר בשני הפורמים.......אבל אוף............לא יודעת מה לומר........באמת אני סוחטת רגשית?????גם אני חשבתי שעשיתי רע לאחרים ככה אני מרגישה עכשיו........דמעות ממלאות את המקלדת.......

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיכל, ברשותך, אפתח את השאלה להתייחסות רחבה יותר. מוזמנים להגיב, אודי

19/07/2012 | 00:05 | מאת: מיכ

ובטח כבר הלכת.....אבל האם אתה חושב שאני סוחטת אנשים?????רק על זה אתה יכול לענות.....בא לי להעלם מהפורמים.......

19/07/2012 | 21:35 | מאת: .במבי פצוע..

אני חושבת שזו לא את מיכל שסוחטת אנשים רגשית אלא הנושא הוא שסוחט רגשית. סוחט מאוד. מיכל, את שיתפת אותנו באופן מאוד אותנטי בתהליך הפרידה שעברת. מאוד קל היה להזדהות עם החוויה המטלטלת הזו. הרי כולנו עברנו ועוברים פרידות בחיים. שימי לב למה שמתרחש בשני הפורומים המקבילים.. "מנסים לחבר אותם ביחד".. לפורום של אודי מכניסים את הפורום של ליאת ולפורום של ליאת מכניסים את הפורום של אודי. לא זכור לי שקרה דבר כזה.. אני חושבת שזה לא במקרה... ייתכן שעלה עכשיו צורך בגלל הנושא המטלטל הזה שעלה דרכך בעוצמה כזו. הצורך בלחבר . (כאילו החיבור "יבטל" את חווית הפרידה שנמצאת כל כך חזק ) "ואיפה התהליך ששיתפת בו פגש אותי ? הרגשתי שאני נשאבת לחלוטין !!! מצאתי את עצמי קוראת בפורום כמו מהופנטת . גם עניתי וכתבתי. יחד עם זאת הרגשתי שאני ממש מתפרקת. באמת ! ממש מתפרקת ! ולכן פניתי בכל פעם לאודי ולמעשה ביקשתי באופנים שונים ש"ידביק " בחזרה את החלקים שהתפרקו אצלי. בכל פעם אמרתי לעצמי.די !!! אני לא נכנסת יותר לפורום בתקופה הזו.אך לא הצלחתי. נכנסתי שוב ושוב.כמו מכורה ! אך את מיכל, לא אשמה בכך !! זו לא את !! זה הנושא ! כנראה שיש לי שם קטע לא סגור.קטע מאוד רציני. עוד יותר אני רוצה לומר לך מיכל, למרות שנכנסתי למצוקה מאוד קשה,אני מודה לך ! אני חושבת שדרך השיתוף שלך בחוויה הזו התאפשר לי קצת לגעת בחומר שהוא בלתי נסבל עבורי. תודה לך מיכל ! נ.ב אני כבר מרגישה שאני צריכה לכתוב משהו לאודי.. צריכה שידביק..שיחבר

19/07/2012 | 01:10 | מאת: אופטימית

חבל שלא עשיתי "העתק" לכאן. כדי ששגם כאן החברים יקראו... עכשיו זה אבד לי אי שם ברשת, עד שההודעה תעלה. אבל בכל אופן שוב כמה מילים מיוחדת ל'כאן': אני שמחה על זה שאת 'סוחטת' אותנו. שאת גורמת לנו 'סערת רגשות'. שאת מצליחה להוזיל מאיתנו דמעות ולבכות. סוף סוף מישהו כאן הצליח 'לעשות לנו את זה'. הרי בשביל זה אנחנו כאן, לא? בשביל זה אנחנו ב'טיפול' - כדי שמשהו סוף סוף יזוז אצלנו. ואת הצלחת לעשות זאת!!! קחי את זה כקרדיט... ואגב מאוד, אני מקווה שתרשי לי לשאול את השאלה הבאה: מה 'אומרות' הנקודות הרבות שלך בסופי המשפטים? האם הן מספרות על הצפות רגשיות? על החוויה שבאי-יכולת להביע בכתב, למרות שאין כמוך אלופה בזה? על זה שאת רוצה לומר הרבה מעבר למילים, וזה 'תקוע' לך? אודי, אשמח אם תענה לי, כי אנ 'פוגשת' את השלוש נקודות האלו גם אצלי המון פעמים, ומעניין אותי לדעת מה זה אומר. מקווה מיכל, שלא איכפת לך ש..... (שלוש נקודות!)

19/07/2012 | 08:13 | מאת: gigit

קראתי את ההודעה שכתבו לך בפורום השכן, קראתי את התגובה שלך וקראתי גם את מה שכתבו לך על כך שאת "סוחטת". אני בטוחה שמי שרשמה לך את ההודעה רצתה באמת לנסות להקל, אבל מיכל, בך זה עורר כעס, וזה בסדר, זה רגש ומותר לו לצאת, למה לכעוס על עצמך? את קיללת?-לא, השמצת?-לא? הקטנת מישהו אחר?- לא זכור לי. את בסה"כ כל כך התכנסת בתוך הרגש הזה שעלה לך בעקבות מה שהיא כתבה והבעת אותו בצורה כל כך ברורה. אל תכעסי על עצמך, את עוברת תהליך עכשיו שבאמת דורש ממך אנרגיה וכוחות, לנסות מהמצב הזה לגדול, לצמוח... אוף- את רושמת על הדמעות האלה שלך, כל כך רוצה לתת לך חיבוק, לנגב לך אותן, להגיד לך שיהייה בסדר, למרות שאני מתארת לעצמי כמה קשה לך עכשיו מחכה לשמוע ממך, אני באמת חושבת עלייך ומאחלת לך רק טוב שלך גיגית ואודי- תודה על האפשרות שפתחת פה בימים האחרונים, הדיאלוג הזה בין כולנו...ממש מרגיש לי כמו קהילה

19/07/2012 | 21:31 | מאת: .במבי פצוע..

הי מיכל,אודי וכולם. אני חושבת שזו לא את מיכל שסוחטת אנשים רגשית אלא הנושא הוא שסוחט רגשית. סוחט מאוד. מיכל, את שיתפת אותנו באופן מאוד אותנטי בתהליך הפרידה שעברת. מאוד קל היה להזדהות עם החוויה המטלטלת הזו. הרי כולנו עברנו ועוברים פרידות בחיים. שימי לב למה שמתרחש בשני הפורומים המקבילים.. "מנסים לחבר אותם ביחד".. לפורום של אודי מכניסים את הפורום של ליאת ולפורום של ליאת מכניסים את הפורום של אודי. לא זכור לי שקרה דבר כזה.. אני חושבת שזה לא במקרה... ייתכן שעלה עכשיו צורך בגלל הנושא המטלטל הזה שעלה דרכך בעוצמה כזו. הצורך בלחבר . (כאילו החיבור "יבטל" את חווית הפרידה שנמצאת כל כך חזק ) "ואיפה התהליך ששיתפת בו פגש אותי ? הרגשתי שאני נשאבת לחלוטין !!! מצאתי את עצמי קוראת בפורום כמו מהופנטת . גם עניתי וכתבתי. יחד עם זאת הרגשתי שאני ממש מתפרקת. באמת ! ממש מתפרקת ! ולכן פניתי בכל פעם לאודי ולמעשה ביקשתי באופנים שונים ש"ידביק " בחזרה את החלקים שהתפרקו אצלי. בכל פעם אמרתי לעצמי.די !!! אני לא נכנסת יותר לפורום בתקופה הזו.אך לא הצלחתי. נכנסתי שוב ושוב.כמו מכורה ! אך את מיכל, לא אשמה בכך !! זו לא את !! זה הנושא ! כנראה שיש לי שם קטע לא סגור.קטע מאוד רציני. עוד יותר אני רוצה לומר לך מיכל, למרות שנכנסתי למצוקה מאוד קשה,אני מודה לך ! אני חושבת שדרך השיתוף שלך בחוויה הזו התאפשר לי קצת לגעת בחומר שהוא בלתי נסבל עבורי. תודה לך מיכל ! נ.ב אני כבר מרגישה שאני צריכה לכתוב משהו לאודי.. צריכה שידביק..שיחבר

שלום מיכל, שלום כולם, עולות כאן שתי סוגיות - זו ששאלת וזו שמתייחסים אליה כולם (ערבוב פורום זה והפורום השכן). אתחיל מהשניה: אלו שתי מסגרות שונות, ולא נכון להתייחס כאן למה שנכתב "שם" (ולהיפך). יש משהו בדבריה של במבי לגבי האפשרות שזה ניסיון "לחבר" בין חלקים מופרדים, אבל אני לא בטוח שזה מחבר, ייתכן שזה דווקא מכניס "רעש". בכל מקרה, אשמח לשמוע מה דעתכן ומה אתם מרגישות לגבי זה. באשר לנושא הראשון: אם נסתכל על זה כצורך להיראות, צורך טבעי בעיניים קוראות, משתתפות, מבינות (גם אם רואות רק חלק מהתמונה, וחלק גדול נשאר מוסתר) - זה נראה לי טבעי ובסדר. "כולנו זקוקים לחסד. כולנו זקוקים למגע"... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית