אודי איפה אתה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבאתי המון סמלים לפגישה היום..הקראתי המון דברים מרגשים ואני כלום..מאובנת ללא רגש.הוא נעלם....כתבתי לה כשחזרתי כך: לא מסוגלת לבכות לידך פתאום, כאילו שוב חייבת להראות את הטוב, לחייך המון, לא לבכות את הכאב שבפרידה, אפילו לא להתרגש מדברי הסיכום, לא להרגיש כלום..... לבוא ולהקריא סתם את כל הסמלים הקטנים, כאילו היה זה מכתב אקראי אבל הרגש קיים ופועם בתוכי והוא יושב לו בשקט עמוק בליבי לפתע בסוף הפגישה ליבי הלם, בסוף הפגישה כוחי נדם, רגליי לא נשמעות ממאנות ללכת, קשה לסדר כשיש קצר ברשת חוטים סבוכים קשר ארור, עדיין לא הבנתי, כל כך לא ברור הזמן ממשיך צועד בבטחה, אבל אני לא אצעד בשמחה רק חיוך שנתקע באמצע הפרצוף, חיוך שלא זז, חיוך חצוף... עכשיו אני מבינה למה הכוונה שאומרים שלא מרגישים כלום זה לא אני...זה לא קורה לי לילדת הרגשות שכמותי... אני שבוכה מכל דבר, אני שמתרגשת עד עמקי נשמתי, לא מסוגלת להרגיש הרגש נדם...... זה מפחיד אותי חוסר רגש......זה מוזר זה מזכיר לי עבר רחוק שפעם כשהיה רע מאוד כך הרגשתי כלום..... כלום לא היה לי אכפת........רציתי לבכות, לכתוב וזה היה מעבר למילים ולבכי........ איך אתן לרגש לצאת החוצה???? זה ממש לא אני........זה לא אני!!!!!!!!! כאילו חוש הכאב נעלם פתאום.......זה מפחיד אותי......פתאום רוצה שיחזור הרגש הנעלם........ רוצה לבכות לך.....שתחזיקי......שלא תלכי...אוף.לתת ביטוי לכאב שבפרידה........ אוף............קשה לי מאוד.מאוד.......... בסוף הפגישה אמרתי שזהו אני לא רוצה לבוא לפגישה האחרונה, כי בכוונה הבאתי לה כבר את המתנה והכל.... אבל כמובן שהיא אמרה שהיא עוד לא אמרה את כל מה שרצתה וכמובן שזה מסקרן אותי..אבל פתאום לא רוצה לראות אותה יותר או להיות כבר אחרי הפגישה האחרונה כי לא אוכל לעמוד בה...בשבוע הבא פגישה אחרונה.... אודי תאמר משהו..מה יהיה למה אני לא בוכה פתאום???????
הי מיכ קטע משיר יפה של יהודה עמיחי... "...כל סגירת דלת, כל פתיחת חלון, כמו ניתוח בהרדמה, בלי כאב. הכאבים אחר כך". לפעמים דווקא ברגע הגדול... לא מרגישים, התחושה באה אחר כך...
איזה יופי, הרעיון של השיר! את יכולה להרגיש טוב מאוד עם עצמך! הנה ההודעה שלי נגעה לליבך והגבת אליי ואני מודה לך מקרב לב :)
קשה לך שלא קשה לך? מיכ יקרה, אני ממש מבינה לליבך, כל השינויים הללו ופרדה ממשהי כ"כ משמעותית. לעיתים זה ככה. דווקא בחוויה עוצמתית , לא מרגישים דבר, וזה מפליא. אני בטוחה שיעברו כמה ימים וההרגשה תחלוף. מכירה את זה , זה נקרא "לעכל" את החוויה, כנראה שעדין לא עכלת. השיר שלך יפה, מלא רגש היא בטח אהבה אותו, בטח אהבה גם את המתנה.
כן, קשה לי שלא להרגיש..כי זאת לא אני, צריך להכיר כדי להבין, אני רגשנית מעל הממוצע :) בוכה די בקלות והפעם זה נעלם וזה נעלם במצבים קריטיים כנראה...והיא אהבה הכל...הפגישה הייתה מאוד משמעותית רגשית מבחינת המלל..היא התרגשה גם בשבילי נראה לי...
הי מיכל, זה בסדר. מותר לך להרגיש שאת לא רוצה, אבל כדאי להגיע. את עוברת משהו חשוב מאוד. הרשיית לעצמך להיקשר ולכאוב את הפרידה. הרשיית לעצמך לחוות. זה מרגיש אמיתי. זה מרגיש. וזה אמיתי. אודי