אני ממש מתוסכלת-אני במלכוד

אני בת 38. יש לי חברה מהילדות. הייתי מחוננת ותלמידה טובה ואחר כך נפגעתי בת.ד. בראש (במח?) והייתי הרבה זמן בבית חולים והיו לי קשיים בזיכרון וקשיים בזיכרון וקשיים בלימודים. העבירו אותי לעיר אחרת ולתיכון פחות מלחיץ. עשיתי בגרות רגילה . היו לי הקלות קטנות . חברה שלי עד היום בטוחה שאני נפגעתי במח ושאני נהייתי לא כמו קודם כי היא זוכרת שאמא שלי אמרה לה פעם ככה. בקשר לעינייחם שלי היא זוכרת משהו שאמא שלי אמרה לה שאני זוכרת שאני ביקשתי מאמא שלי להגיד לה, ולא מאמינה למה שאני ניסיתי להגיד. אמא שלי כבר לא זוכרת הרבה דברים ונורא כועסת עלי כשאני מבקשת עזרה בזה. זה מרגיז אותי ופוגע בי. שנים הכריחו אותי ללכת לפסיכולוגים ולא היה לי צ'אנס להסביר שזה לא טוב לי ושאני רוצה ריפוי בעיסוק ושלמרות שאני הולכת לטיפול אין מי שישמע אותי. מה שהכי מעצבן אותי אצל חברה שלי זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותי ושהיא זוכרת מה שאמא שלי אמרה ושהיא זוכרת איך הייתי קודם ושהיא זוכרת כל מיני דברים שאנרתי אחרי התאונה שלחלק מהם לא באמת התכוונתי. הייתי במצב מאוד מסובך. בכמה מצבים מסובכים לאורך תקופה מאוד ארוכה שלא איפשרה לי להגשים את עצמי.

זאת היתה הודעה עם הסברים

אז לא משנה. אני לא אחזור על עצמי עוד פעם. אין טעם. גם בטיפול פסיכולוגי שלא מבין אין טעם וזה לא עוזר.

לא ממש הבנתי, נסי לפשט את הדברים...ואם את רוצה תגובה מאודי אני ממליצה לפתוח הודעה חדשה..חבל שזה ישאר באוויר ושתרגישי לא מובנת...נסי שנית מניסיון שלי עם אודי..הוא יבין...ונסי שוב גם בטיפול..אל תתיאשי! מקווה שתוכלי להעזר...