הורים וילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני כבר בת 30 אבל עדיין מתרגשת מאוד מכל הערה של ההורים. אם יבקשו ממני לעשות דבר שאינני רוצה - גם אם לא אענה ואבטא את רגשותיי באסרטיביות - עדיין בסוף ארגיש מאוד לא טוב. איך משתחררים מהעצבים המיותרים?
מדובר כנראה מסיבות לא מודעות שקשורות בחינוך וביחסים מוקדמים (בילדות) עם ההורים - - שיחות על ידי פסיכוטראפיסט טוב יביעו למודעות יותר טובה ובהתאם להפחתה ברגישות שלך להערות ההורים - לפעמים טיפול משפחתי על צורות התקשורת ומה שעומד מאחוריהם יעיל במקרים אלו - בהצלחה - אשמך להמליץ לך על מטפל - ד"ר פלד 052-844050
שלום דנה כולנו ילדים של ההורים שלנו ויש רגשות ורגישויות שאנו נושאים איתנו ביחס להורים. אולם נראה לי שאת ממשיכה להתמודד עם נושאים התבגרותיים. נושאים של מרד בהורים וחיפוש עצמאות. יתכן שהרגישות שלך קשורה לתחושה של תלות בהורים ושאיפה לעצמאות. תנסי לבדוק מה מקבע אותך בקשר עם ההורים. יתכן ופגישות עם פסיכולוג יוכלו לעזור לך בתהליך הפרידה והבניה של עצמאותך. בברכה, אמיר