תשובות...

היי אודי. אולי אתה זוכר אותי מפעם קודמת. כששאלתי מה לעשות עם הפסיכולוגית שלי שמאז שחזרתי מחו"ל לחצה עלי לחזור ל-2 פעמים בשבוע בטיפול. ושההצעה הזו התפרשה אצלי כלחץ [לא היה לה הסבר מאחוריה] וגרמה לי לשתוק כמה שבועות. מאוד חששתי לפתוח את העובדה שזה פגע בי מולה. כי ניסתי פעם וזה לא הלך. אז בפגישה האחרונה העזתי. היה נראה לי שהיא מיד הופכת ליותר קשוחה כששאלתי שוב למה. היא אמרה מיד שאסביר במה זה נגע. הסברתי שזה מאוד פגע בי ושאני מרגישה שזה העלה לי חזק את העניין של אכפתיות או לא בכך שהרגשתי שהיא לא התחשבה בבקשות החוזרות שלי לא להעלות את זה ושלא היה לה הסבר מאחורי ההצעה. היא שתקה הרבה זמן. אמרתי לה שאני מחפשת הסבר אחר למה שהיה. ולא שהיא הציעה והתעקשה בגלל מה שזה נשמע [הלו"ז וכלכלית]. אז היא אמרה: אין לי הסבר לתת. את חייבת להבין שגם פסיכולוגיות לפעמים טועות. כמו שאר בני האדם. עכשיו הבחירה אצלך או להמשיך למרות מה שהיה לתת אמון נוסף ונכון שיש בזה גם סיכון כי יכול להיות שאטעה שוב או שאת מחליטה שזה גדול עליך ושנפגעת יותר מידי ומאוד הגיוני שתחשבי כך. היה לי מאוד עצוב לשמוע את הדברים שלה. כי חששתי שזו תהיה התגובה. שהיא תגיד שהיא טעתה ואכן לא חשבה עלי במקום הזה. מה שהרגשתי. וגם כי לא ברור לי מה עכשיו: מרגישה כאילו היא נותנת לי לבחור ועוד מחזקת את הצד שאומר לעזוב. היא רוצה שאעזוב? אולי במילים אחרות: איך אני ממשיכה מפה? מרגישה שאחרי ששמעתי את זה החשש שלי שלא אכפת לה באמת התממש. רציתי להישאר אצלה. אך איך אפשר טיפול בלי אכפתיות? בבקשה אל תגיד לי לדבר איתה שוב כי נראה לי שאין על מה לדבר עוד. מבחינתה נראה שהנושא סגור.

הרעיון שלא אכפת לה נובע מכך שביקשתי ממנה הסבר למה לחצה עלי. אמרתי לה שאני רוצה הסבר אמיתי מדוע לדעתה 2 פעמים בשבוע היו טובות לי. כי ההרגשה שלי היא שזה נבע מסיבות שלה שלא קשורות אלי. היא שתקה ולאחר שביקשתי תגובה היא ענתה שמטפלות עושות לפעמים טעויות ועוד [כל מה שרשמתי בהודעה הקודמת]. כך שהמשמעות היא שאכן כנראה לא ראתה אותי והציעה את זה מסיבות שלה. מה שמעלה את העניין שכנראה לא אכפת לה ממני. [גם בגלל עצם ההצעה ללא הסבר שקשור אלי. וגם בגלל שחזרה עליה ברצף בלי להתחשב בבקשותי לא להעלות אותה שוב].