תחושת בדידות, פחד ובלבול

אני בת 24 וחזרתי לאחרונה מחצי שנה בחו"ל, שם הייתי במערכת יחסים קרובה עם השותף שלי. אני עדין אוהבת אותו מאוד, למרות שאני יודעת שהקשר לא היה הדדי. הוא היה הקשר הראשון שלי והבחור הראשון ששכבתי איתו. אני במקור ממשפחה דתית ולכן זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי "חופשייה" לעשות כרצוני. אנחנו בקושי בקשר עכשיו, אבל אני חושבת עליו כמעט כל הזמן. אני עומדת בפני התמחות במשפטים, דבר שאני לא ממש רוצה לעשות. עבדתי באותו מקום בזמן שהייתי סטודנטית ואני מרגישה שממש רע לי שם. אני כל הזמן חושבת על לעזוב הכל. גם בלימודים אני בקושי מצליחה להתמיד, הריכוז שלי אבד ואני לא מגיעה לתוצאות להן הייתי רגילה עד עכשיו. אני מרגישה שהמשפחה שלי והחברה שבה גדלתי לוחצים עלי להישגים ולדברים מסויימים (התמחות, חתונה) שאני לא מוכנה אליהם. אני מרגישה כאילו השליטה שלי על החיים שלי נעלמת. אני רגילה לעבוד בצורה יעילה ולהצליח במה שאני עושה ועכשיו אני מנותקת. אני לא באמת מאמינה שאמצא שוב מישהו כמוהו, או שאגיע לרמה של אושר שהגעתי שהייתי בחו"ל ורחוקה מהכל. אני פוחדת מלהגיע לאבחון פסיכולוגי כי זה יכול לפגוע בהמשך העבודה שלי במקום שבו אני כעת (הם דורשים חשיפת סודיות רפואית). הציעו לי ללכת לקואצ'ינג אבל אני לא בטוחה כמה זה יכול לענות על הבעיות שלי.