לטלי פרידמן

ג.נ כתבתי לך שאלה בתאריך ה-16.04.01 בנושא אנורקסיה את התשובה שהחזרת התחלת ב " נראה שאתה חבר מאד טוב. דואג ותומך." זה היה בענין הידידה הטובה שלי שנמצאת בדיאטה מתמשכת, אם בעית בריאות של אחת במנות המשפחה, עומס גדול, דכאונות הולכים וחוזרים. עייפות, הכחשה, ורגישות גבוהה מאד. שאלתי איך פונים לידידה טובה מבלי שתיפגע ומנסים לעזור? הצעת שאשב והדבר איתה. עשיתי זאת והיה נדמה לי שמצאתי דרך להגיע אליה. מה שקרה הוא שהידידה הטובה שלה ( זו שהקשר בינהם דעך ) התקשרה ודיברה עם אחיה והוא נכנס לתמונה. בשיחה שלי איתה ניסיתי לצייר לה מצב שבו דווקא נגיד אחיה בבעיה מסוג כזה, ושאלתי מה היית עושה כדי לעזור לו. זה לא הלך בקלות. היא עשתה את כל התמרונים כדי להתחמק. אבל הצלחתי להביא אותה למצב שאמרה : " הייתי מדברת איתו ומנסה להבין, ואם לא היה עוזר אז הייתי מתייעצת, ומנסה לקחת אותו לטיפול". אני חוזר זה היה קשה וארוך, לא קל אבל מעודד. למחרת היא התנהגה ממש כאילו לא קרה כלום, ונשארתי מתוסכל כאילו לא קרה כלום. במקביל מצאתי מאמרים\כתבות בנושא בעיות אכילה, את חלקם תרגמתי לעיברית, ואני מבין שזה לא פשוט. טעיתי ? עזרתי ? מה אני עושה ? נראה לי שוב כאילו לא היא לא תפנה לעזרה מקצועית. אי אפשר לקחת בכח אדם למקום שהוא לא רוצה ללכת. אז מה מנסים בכל זאת ? תעזרי לי ב ב ק ש ה .

חיים כתב/ה: > > א.נ > כתבתי לטלי פרידמן שאלה בתאריך ה-16.04.01 בנושא אנורקסיה > זה היה בענין הידידה הטובה שלי שנמצאת בדיאטה מתמשכת, אם בעית > בריאות של אחת במנות המשפחה, עומס גדול, דכאונות הולכים וחוזרים. > עייפות, הכחשה, ורגישות גבוהה מאד. > שאלתי איך פונים לידידה טובה מבלי שתיפגע ומנסים לעזור? > טלי היצעה שאשב והדבר איתה. עשיתי זאת והיה נדמה לי שמצאתי דרך להגיע > אליה. > מה שקרה הוא שהידידה הטובה שלה ( זו שהקשר בינהם דעך ) התקשרה > ודיברה עם אחיה > והוא נכנס לתמונה. > בשיחה שלי איתה ניסיתי לצייר לה מצב שבו דווקא נגיד אחיה בבעיה > מסוג כזה, > ושאלתי מה היית עושה כדי לעזור לו. > זה לא הלך בקלות. היא עשתה את כל התמרונים כדי להתחמק. > אבל הצלחתי להביא אותה למצב שאמרה : " הייתי מדברת איתו ומנסה > להבין, > ואם לא היה עוזר אז הייתי מתייעצת, ומנסה לקחת אותו לטיפול". > אני חוזר זה היה קשה וארוך, לא קל אבל מעודד. > למחרת היא התנהגה ממש כאילו לא קרה כלום, ונשארתי מתוסכל כאילו לא > קרה כלום. > במקביל מצאתי מאמרים\כתבות בנושא בעיות אכילה, את חלקם תרגמתי > לעיברית, > ואני מבין שזה לא פשוט. > טעיתי ? עזרתי ? מה אני עושה ? נראה לי שוב כאילו לא היא לא > תפנה לעזרה > מקצועית. אי אפשר לקחת בכח אדם למקום שהוא לא רוצה ללכת. > אז מה מנסים בכל זאת ? תעזורי לי ב ב ק ש ה .

סליחה שאני מתערבת. פשוט בתור מישהי שהגיעה לטיפול בעזרת חברים אני חושבת שאיכשהו אוכל לעזור. אני גם הייתי בהכחשה גמורה למה שקורה לי. כל מי שהיה מסביבי היה מודאג, חוץ ממני. הופעל עלי לחץ אדיר מצד אבא שלי. באותו זמן זה עיצבן אותי בטירוף, אני חושבת שעד היום ההתערבות שלו לא כל כך מועילה, אבל אין ספק שזה די גרם לי להתחיל לפתוח את העיניים. הוא שלח לי המון מאמרים וכד'. כמובן שהכל הלך אוטומטית לפח. מה שכן עזר יותר זה התמיכה של החברים. החברה הכי טובה פשוט הביאה לי יום אחד טלפונים של מטפלים. חבר שלי תמך בי גם מאוד לאורך כל הדרך, שהיא דרך קשה ועוד ארוכה... אני לא מכירה את הידידה שלך, ככה שקצת קשה לנבא את התגובה. אבל אני חושבת שאתה עושה את הדבר הנכון! אני הייתי עושה את כל המאמצים להוציא אותה מזה או לפחות לעצור את זה בזמן. ככל שיעבור הזמן ככה המחלה תשאב אותה יותר. תמשיך בשלך, תגיד לה שהיא לא רק הורסת את עצמה אלא גם את כל מי שמסביבה, זה מה שמחזיק אותי במלחמה הזאת עם האנורקסיה. טוב, אני לא יודעת אם זה תרם משהו, כל מה שכתבתי, אני רק מקווה שהיא תפנה לטיפול ותמצא את הכוחות להלחם שדבר האיום הזה. אני מקווה שגם לך יהיו מספיק כוחות לעזור לה ולהיות לצידה. המון בהצלחה, אם זו המילה הנכונה .