אודי,

יום השואה..כבד כל כך.. נושא עימו סיפורי אימה.. מעדיפה שלא לחשוב, לא להקשיב..לאטום את האוזניים.. ------------------------ גם מבולבלת.. בסדנא עבדתי על הניצול המיני שחויתי בילדותי ומאז הסיפור הזה לא מרפה ממני. מנסה לשכוח, לא לחשוב,מנסה לכסות באפר את הזכרונות הללו. לא כל כך מצליח לי. מאז הסדנה זה עולה הרבה באנליזה.. אני מאוד מבולבלת.. שמתי לב שגם היום וגם אתמול היא סיימה מס' דקות לפני הזמן. (משהו כמו 3 דקות) מרגיש לי דחויה, גם מבולבלת. אודי, אל תגיד לי לדבר איתה על זה. בחיים לא !!! זה מביך מדי, זה גם מרגיש לי כאילו אני קטנונית, אבל מרגיש לי עם זה קשה. אני גם שואלת את עצמי אם לא קשה לה מדי עם החומר הגועלי הזה שעולה הרבה מאז הסדנא ? אולי קשה לה מדי ולכן היא מקצרת ? אולי נמאס לה ממני ? אז שתאמר ! מחר אני אמורה להפגש איתה. החלטתי לאחר ב 10 דקות. לא לשתף איתה פעולה. אשב על הספה ולא אניח את הראש על הכרית שלה. גם לא אדבר איתה על שום דבר משמעותי. ובחיים לא אומר לה את הסיבה !!! זה מבייש ומשפיל מדי. אני אתחיל לייבש אותה עד שהיא תתפתל. אודי, מה אתה היית עושה במקומי ? אולי גם תוכל להאיר לי זוויות הסתכלות שונות ? יש לך מושג למה היא עשתה כך היום ואתמול ? שלך-במבי.

אתה יודע ? הפורום הזה קסם.. אני כתבתי לך ברביעי והשארתי לי עותק. בחמישי נפגשנו ואכן איחרתי (ב 5 דקות ). ואכן נשארתי לשבת על הספה ולא הנחתי את הראש על הכרית. והיא כמובן מיד שמה לב לשינוי וניסתה לבדוק מה קרה ולא שיתפתי פעולה .התביישתי ,הרגשתי מושפלת לספר. זה היה בלתי אפשרי מבחינתי, ההרגשה שהיא גרשה אותי, גם הקטנוניות שלי..כאילו כל כולה מס' דקות.. אבל זה לקח אותי למקומות מאוד קשים.. בכל אופן באיזשהו שלב אמרתי לה שכתבתי לך, היא שאלה אם אני רוצה להקריא לה (דבר שאנחנחו עושות לעיתים קרובות לאחר שאני כותבת לך ) הפעם לא יכולתי להקריא .הרגשתי שזה גדול עלי. נתתי לה לקרוא בעצמה. ואז דיברנו וטחנו את העניין בחמישי, שישי, ראשון ואפילו היום (כשנפגשנו במקום ביום העצמאות)עדיין דיברנו על הקטע ההוא.. בשישי גם הקראתי לה את תגובתך והיא חייכה..אהבתי לראות את זה ודיברנו גם על המשמעות שאתה תופס אצלי.. :) איזה קטע הזוי... איכשהו כנראה שאתם מייצגים עבורי קצת דמויות הוריות ואתה אודי כמו המשך של אמא צביה.. היא אמרה לי שבקטע הזה כנראה שלא יכולתי לדבר עם אמא אז פניתי לבקש עזרה מאבא.. :) לא יודעת... בקיצור אהבתי את מה שהיא אמרה.. גם אהבתי מה שכתבת..כאילו דימיתי אותך מחייך כזה כשכתבת ש "בוודאי שאמליץ לך לדבר איתה על זה "... אתה יודע אודי, אני כותבת בכדי לשתף אותך.. אבל.. תכתוב לי משהו.. טוב אודי ? תכתוב לי איך אתה רואה ? מה אתה רואה ? לא יודעת..משהו.. שלך-במבי.