לא יכול למצוא עבודה ...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/03/2012 | 19:32 | מאת: המאוכזב

לא יודע מהיכן להתחיל ... אני גודלתי על ידי הורי האסייתים במנטליות מאוד שונה מזו של ישראל . כבר מגיל קטן , חשתי שאני שונה מכולם : ראייתי והשקפת עולמי (צדק מוסרי בראש המעלה) שונה בהרבה מזו של חברי . הובחנתי כילד מחונן , והיו לי ציונים מאוד גבוהים . עם הבגרות הציונים ירדו ויותר שקעתי בעצמאות , כי הרגשתי מחנק מהורי . אני יודע שעל פי החוקים של היום אני נחשב ל"ילד מוכה" , אבל בכל זאת אני סולח להורי כי גם הם גדלו כך ועשו זאת כי הם אוהבים אותי . הבעיה שלי היום היא שאני בן 35 וכבר 9 שנים בארץ (תושב חוזר) ולא יכול למצוא מסגרת עבודה לאורך תקופה ממושכת של מעל שנה . אומנם אוניברסיטה לא למדתי , אבל ניחנתי בחוכמת חיים שמשתווה לזה שכן למד .... ולא אגזים אף יותר . למדתי הרבה קורסים חיצונים במיחשוב ועמילות מכס ויש לי אנגלית שפת אם , יש לי את כל הכישורים הרלוונטים .. אולם פעם אחר פעם אני רואה שדווקא מפטרים אותי , בזמן שעובדים אחרים שלא ניחנו בשום (עמכא) כישרון , עדיין ממשיכים לעבוד שנים על גבי שנים ... ואני משתגע מזה ! נכון , אני לא הטיפוס ש"מלקק לבוס" ואני לא מלשן ... אדרבא בכל מקום שאני הולך אנשים רואים שעבודתי מקצועית והרבה יותר ברמה מזו של שלהם – והם נמצאים שם שנים עוד מלפני ! לא פעם ולא פעמיים , אני פשוט מתוסכל איך אנשים עובדים שם עשרות שנים ולא יודעים דברים של בסיס לעבודה !?! נגיד בקצרה , אם יש תמונת מצב מסויימת ... אני רואה וקולט דברים הרבה יותר מהר משאר האנשים . אני מרגיש כאילו החיים "דוחפים" לכיוון עולם הפשע , ששם אני די מעולה (רוב מחשבותי והצלחתי נובעות מהרוע שבי) אולם בשל ה"חינוך המסורתי" שקיבלתי מהורי המבוגרים , אני משתדל באמת לא להיכנס לעולם הפשע . ניסיתי אף להירשם לאומנות לחימה כדי להוציא את התיסכול שלי , ובאמת הגעתי למצב שאני נהנה להכאיב לאנשים (כך גיליתי שאני סדיסט) וזה גורם לי לכיף בכל אימון . אין לי פלילי , ואני משתדל משתדל להיות אדם טוב ... למרות שאני יודע שהרוע שבי רוצה כבר להתפרץ החוצה מרוב התיסכול . בעבר עבדתי (מחוסר ברירה) קצת בעבודות קטנות (גניבות , סרסור , אלימות , נער ליווי לנשים) לא מוסריות שהכניסו לי כסף טוב על כל עבודה של מספר שעות , אולם מיידית הפסקתי . כי עצם המחשבה על ההורים שלי הפריעה לי ... היום אני מאשים אותם : הם היו צריכים ללמד אותי לגנוב (כמו הממשלה) , לרצוח (כמו כל הפושעים שיוצאים אחרי זמן קצר מהכלא) , לשקר (כמו בכל מקום עבודה שאני נמצא בו) ... הכל . רק כך אפשר להצליח בחיים , ואני יודע שביום שאני אכנע לייצר שלי , אעשה כסף רב – לא מוסרי אבל היום מי באמת מרויח ביושר ? אפילו עורכי הדין כיום משקרים ומסלפים את הצדק על מנת לעשות עוד כסף . אני באמת כשרוני , אולם משפחתי וחברי לא מצליחים להבין מדוע אני לא מוצא עבודה ... ואני מתוסכל . כיום אפילו עבודות זמניות של כוח אדם כבר אין תגובה , כי זה כבר ידוע מראש שלפני שתגיע ל-9 חודשי עבודה , כבר יפטרו אותך על מנת לא לתת לך את הזכויות ... ואז שוב עבודה חדשה . אני פשוט רוצה לעבוד בעבודה משרדית בפינה שלי , מבלי שאצטרך "ללקק" לאף אחד ושיעריכו את העבודה המקצועית שלי ... את האמת , אני לא מבקש הרבה . מה לעשות , אין לי אבא ב"חברת החשמל" או דודה "בחברת בזק" ... אין לי פרוטקציות , עלינו לארץ לבדנו ... כל שאר המשפחה התמקמו שאמריקה הצפונית . נכון , שגם אני יכול לטוס לשם ולעבוד ... אבל אני אוהב את הארץ פה ורוצה להישאר פה ... אבל החיים פה נהפכים לבלתי אפשריים מכל הבחינות ? אשמח לייעוץ , המאוכזב [email protected]

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מאוכזב, קצת ביבלת אותי. לכאורה - אתה כשרוני ומוסרי, אך מאידך - פושע קטן עם משאלה להיות פושע גדול וקווים סדיסטיים. לא לגמרי הבנתי את הקונפליקט שאתה מתאר. מה לדעתך הסיבה שאינך מצליח להחזיק בעבודות שפחות טובים ממך (לשיטתך) כן מצליחים? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית