שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, יש לי חברה שבלילות בוכה שאני לא איתה, מהגעגועים. אני לא מבין איך זה, אני חושב שיש אצלה בעיה כל שהיא, הרי זה לא אמור לקרות כל לילה. לפני שהכירה אותי לא בכתה, אז פתאום היא לא יכולה בלעדי? בנוסף, חבר אומר לי שהיא "כבויה". לא רק בדיבור שלה אלא גם בזה שהיא לא מחייכת כמעט בכלל (זה אני מוסיף). יש לה בעית אלימות בבית (כלפי אימה?), אבל אני לא מבין למה זה שאני איתה לא עוזר אלא רק גורם לה לבכות?! איך אפשר יותר לעזור ולתמוך (ואני חושב שאני עושה כל מה שאני יכול), הבעיה היא שאני והיא גרים רחוק אחד מהשנייה והתמיכה שלי היא בעיקר טלפונית. אשמח לעצה ועזרה. ובעיקר למה במקום לשמח ושתחייך הרבה לידי היא נשארת לא כל כך מחויכת. היא אומרת שהיא אוהבת אותי אבל אולי אני לא טוב לה והיא צריכה משהו אחר? נדמה לי שאומרים בפסיכולוגיה שאישה רוצה לשחזר את הקשר כמו עם אבא שלה, רק שאני די בספק אם הייתה רוצה מישהו כמו אבא שלה... תודה
שלום ברוך, אשה רוצה את הקשר עם אבא שלה (לא ממש מדוייק...) כמו שגבר רוצה את הקשר עם אמא שלו... (כנ"ל). אלו קביעות פשטניות... אתה מתאר געגועים מכאיבים שיש לחברתך. איני יודע לומר לך אם מדובר במשהו טבעי ונורמלי או שיש כאן דיכאון (לא נכון יהיה לאבחן צד שלישי דרך הודעת אינטרנט). אם היא כבויה ועצובה - ייתכן שכדאי לייעץ לה לפנות לעזרה מקצועית. אודי
תודה שענית, רציתי לשאול, האם הבכי בלילה מראה שהיא פתאום נעשתה תלויה בי רגשית? אם כן, האם זה נורמלי להיות ברמה כזו תלוי? איך מורידים מישהו מהתלות הזו? היא אמרה שאני תמיד מעודד אותה בשיחות טלפון אבל תמיד בסוף היא בוכה.. בכל אופן אשמח להבין את התלות הרגשית שוב תודה רבה!