קושי רגשי?

שלום אודי. רציתי להתייעץ. הבן שלי כמעט בן 4, ילד חברותי ואינטיליגטי וחם (יודע מספרים, אותיות, מרכיב פזלים מעל 50 חלקים וכו'). נכנס לגן עיריה השנה והשתלב די טוב. לאחרונה התחילו תלונות רבות שלו על כאבי בטן (הרופא לא מוצא כלום) ובעיות נשימה שיוצרות טיפולי אינהלציה תכופים ולכן גם נשאר בבית כמעט שבועיים. לשאלותי הוא עונה שטוב לו ושהגננת נחמדה וכו'. בשיחות עם הגננת היא מספרת על קשיים רגשיים- בוכה, לא רוצה תמיד להשתתף בחוגים ובמפגשים, לא אוהב טון של ציווי אלא של שיתוף ובקשות ולצד זה גם פעיל ומשחק עם החברים. בנוסף סיפרה כי בתגובה על ההתנהגויות הנ"ל הושיבה אותו בפינה או השאירה אותו לשבת על כיסא בשעה שכולם שיחקו בחוץ. כמובן שהבעתי התנגדותי לשיטות חינוך אלא ויותר להכלה וחיבוק שהוא זקוק להם ואז לא יגיע לבכי. מהפעמים הבודדות שעשתה זאת היא ראתה שיפור אך אומרת שאינה יכולה להתמיד בכך ולתת לו יחס אחר. בגן הקודם שלו גם ציינו קצת קשיים רגשיים. אני מרגישה שאני נותנת את כולי לילד ולא מבינה מדוע שבגלל שילד קצת יותר רגיש מאחרים למצבים ולהתנהגויות- זה נחשב כקושי רגשי בעיניהם. מה לדעתך הבעיה? האם יש בכלל בעיה או שאני מגזימה? האם אלה תופעות של בעיה רגשית או פשוט בגל שהחורף/עונת מעבר כבר כאן? מה לעשות? תודה רבה!!