שאלה והתייעצות

ד"ר אודי שלום רב, וכן לכל המשתתפים בפורום. בזמן האחרון גיליתי על עצמי בעיה שלמעשה נראה לי כי היא קיימת כבר מילדות, ודיי התחלתי לחפור בה על מנת להבין את השורש וכעת כשיש לי השערה כזו או אחרת, הייתי רוצה לקבל חוות דעת יותר מנוסה ואולי אף לקבל עצה טובה. הינני סטודנטית במכללה, ואני דיי מצליחה מבחינת המבחנים ואפילו נמצאת בראש הטבלה של המצויינות. כך שבעניין ההבנה אין לי שום בעיה. הבעיה שלי מתחילה בשיעורים, כאשר אני יושבת בכיתה והמרצה שואלת שאלות, אני פשוט לא מסוגלת לענות, הלב שלי מתחיל לדפוק, ואין לי מושג למה. אני לא בחורה ביישנית. וכשאני בחברה אני דווקא נוטה להתבלט ולהפוך לפי הביטוי ל "מסמר הערב". אך כשאני בכיתה המצב שונה לגמרי, אני פשוט לא מסוגלת לענות לשאלות של המרצה, על אף שאני יודעת את כולם בוודאות. כעת לאחר שיחה עם בעלי, והתבוננות קצת, התחלתי לחקור ולהיזכר בעבר שלי, וישנם שני כיוונים שהייתי רוצה לחקור לגבייהם. 1: בהיותי ילדה בכיתה ה, נתבקשתי על ידי המורה לעמוד מול כיתה שלמה ולהקריא את התשובות שלי לשעורי הבית מהשיעור הקודם. אני שעד לגיל הזה, זוכרת את עצמי כילדה עם ביטחון מופרז!! שמחתי מאוד וניגשתי להקריא. לאחר שסיימתי המורה הטיחה בי באופן חד משמעי את המשפט "גרוע מאוד!!" ושלחה אותי לשבת במקומי. אני כמובן מאוד נפגעתי , הלב שלי דפק ופשוט הייתי בהלם. אני לא כל כך זוכרת את התקופה שלאחר מכן ולכן אין לי אינדיקציה חד משמעית אם פה טמונה הבעיה. 2: כיוון שני שעליו חשבתי, הינו הילדות שלי בחיק המשפחה, הינני ילדת סנדוויץ , כפי שמכנים זאת. ומיד לאחר לידתי בתקופה קצרה, נולד "ילד הפלא" של המשפחה, אחי האהוב. כולם העריצו אותו ואהבו אותו ואני באופן אוטומטי הושלכתי הצידה. מאוד זכור לי הנושא של שאלות ותשובות, ובכלל הבעת דעות. אני זוכרת שכמעט לכל משפט שלי או שאלה שלי, התקבל מענה מזלזל של או אדישות, או ביטול מוחלט, או כעס על כך שאני מטרידה, וכו וכו. וכשאחי היה שואל ומדבר הוא קיבל את מלא תשומת הלב, ההבנה והמענה. אינני יודעת מה מבין שני הכיוונים הוא הגורם המרכזי לבעייתי, אך אני נחושה בכל מאודי לאתר את הבעיה ולטפל בה מן השורש. אינני ברת אמצעים על מנת לשכור את שירותיו של בעל מקצוע (כפי שציינתי הינני סטודנטית" אבל אשמח לכל שביב של מידע או הכוונה, כיצד לטפל בבעיה שלי!