????

אלוהים אדירים, למה רע לי ככה?? אני מרגישה איום ונורא. הגרון כואב הראש הידיים והרגליים והבטן מרגיזה ולא שקטה ואין לי כח ורצון לכלום. לא רוצה שיתחיל השבוע ולא רוצה להישאר בסופ"ש לא רוצה ללמוד או להיות בקרבת חברים , לא רוצה לראות סרט טוב או לשקוע לספר לא יכולה לעשות כלום. ורע לי כל כך. אפילו לכתוב למטפלת שלי מייל אני לא יכולה אין לי חשק. אין משמעות אין. אין לי כח לחשוב למה רע. ניסיתי ללכת עם חברה לטייל ומהר מאוד חזרתי הביתה. לחדר הפרטי שלי שבו אני יכולה לרבוץ באין מפריע על המיטה ... הראש מתפוצץ. אולי אני שוב חולה? שונאת את זה. חוסר האונים, התשישות הזאת... אני חולה לא מעט... בבקשה אלוהים שלא שוב.... אין לי כח לזה... אולי זה סתם נפשי... חשבתי להכין לי משהו לשתות אבל אין לי חשק לכלום. בא לי רק לכתוב כאן באנונימיות כמה רע לי ואני לא יודעת למה. וכמה צריכה להילחם כדי להרגיש טוב וכמה אני עייפה וכמה אוף כמה. וזה קצת עוזר ומרוקן אותי מלחוש ככה. אני רוצה להרגיש טוב אבל כבד לי וריק לי . אז תחזיק את כל זה בשבילי? אני מתגעגעת למטפלת שלי ואראה אותה בהמשך השבוע אבל לא בא לי לכתוב לה בא לי לבד. בקצת זרות כזאת. אבל כשניפגש אני אספר לה. רק עכשיו, בלילה הקר הזה תשמור עליי... פתאום מרגישה משהו. עצב. כן... אני עצובה. רק עצובה כזאת המון.... ):