מנגנון הגנה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/11/2011 | 19:53 | מאת: asdoc

שלום, בימים אלו אני לומד למבחני הסיום ברפואה, ואשמח להבהרה בנושא שאינו ברור לי בפסיכיאטריה: בנוגע למנגנוני ההגנה: אב שרוצה להרוג את ביתו, מתמודד עם המשאלה הבלתי מקובלת בכך שהוא שולח ומממן לה שיעורי נהיגה ורישיון על אופנוע כבד, או טיול/פעילות מסוכנת שהבת ביקשה בעבר (כביכול בידיעה או משאלה סמויה שהדבר יביא למותה). איזה מנגנון הגנה הוא מפעיל? (חשבתי על סובלימציה, שכן הוא מתעל את המחשבה הבלתי מקובלת, לפעולה מקובלת חברתית, אך בספרי הלימוד מוסבר כי סובלימציה היא מנגנון בוגר ובריא, וזה לא עושה עליי רושם של משהו בריא במיוחד...) תודה למשיבים אבי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, זו אכן סובלימציה. התוקפנות מותמרת לדבר מה חיובי (תמיכה ברצונותיה של הבת לחוויות אקסטרים). זה מנגנון בריא, מאחר ובקשר אב-בת יש כאן משהו שמטפח את הקשר והמשאלה התוקפנית נשארת לא מודעת. אפשרות קרובה (אך לא נראיית לי מתאימה לדוגמא שציינת) היא מנגנון התצורה תגובה. זה לא מתאים כי כאן עדיין רואים את שרידי המשאלה התוקפנית. (דוגמא אחרת לסובלימציה היא רופא כירורג שמתמיר את דחפי ההרג שלו באחיזה בסכין המנתחים. באותו הקשר - קצב, לא הנשיא, המקצוע, מהווה דוגמא נוספת). אודי

07/11/2011 | 15:35 | מאת: asdoc

אם הבנתי נכון, מנגנון התצורה תגובה מאופיין בפעולה שהיא הפוכה מהמשאלה (אדם בעל משאלה סמויה להרוג את אשתו על-ידי הריסת מכוניתה, יכניס את האוטו למוסך לטיפול מקיף, יבדוק תקינות צמיגים, וכו'). מכיוון שבדוגמה שלי אין פעולה הפוכה למשאלה, לא מדובר בתצורה תגובה (אני צודק?) (דוגמת המנתח אכן ניתנה לנו בשיעור להסברת סובלימציה, מה שגרם לכל מי שמעוניין בהתמחות כירורגית לחזור הביתה קצת מהורהר...)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית