אודי

לא יודעת למה אני כותבת......אולי מחפשת אותך........חלמתי שגל ענק של צונאמי שוטף אותי ואת המשפחה שלי כמעט בלי יכולת לתמרן ולהציל את כלם...מה זה נראה לך? הצפה רגשית? אולי...בעלי בחו"ל אבל אין לי בעיה פיזית לדאוג להכל......פשוט רגשית הוא כל כך רחוק פתאום.........ופתאום מתחשק לי להיות רחוקה מכלם....להשאר לבד ברגשות האלה, סתם לבכות לעצמי..סוג של רחמים עצמיים.........להפסיק להציף את המטפלת שלי אולי..........שגעתי אותה מספיק...........

כל היום על התשובה שלך..מה איתי? הצורך שיצילו אותי? שאלה טובה כנראה שלא קיים כל כך...לפעמים קיים בכמויות לא הגיוניות בכלל...מבין??? מוזר אני נמצאת בשני קצוות...או שממש לא אכפת לי או שכל כך צריכה...למה יש קצוות כאלה? אתה יכול להסביר גם מה המשמעות של חשיבה של שחור לבן? או שהכל טוב ממש או שהכל רע ממש....מאיפה זה נובע??? האם אצל כל אחד ממקום אחר????? בטח תאמר שאני צריכה לברר זאת בטיפול אבל אולי באופן כללי אתה יכול להסביר למה אני חווה כל דבר בצורה קיצונית????