הסתגרות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני רון בת 18. בשנה האחרונה ההתנהגות שלי מאוד השתנתה. הייתי מאוד חברותית, כל הזמן מבלה יוצאת למסיבות מחפשת רק חבר'ה כל היום. בשנה האחרונה אני מרגישה שלא בא לי לראות אף אחד, טוב לי בבית עם עצמי. נהייתי "כבדה" וחסרת מוטיבציה ברמה מגעילה. אני יכולה יום שלם לשבת עם עצמי לא לצאת מהבית ולא לדבר עם אף אחד. אין לי כוח לעשות כלום, אני דוחה הכל. אני יודעת שיש בי קצת יותר מכלום ופשוט בשנה האחרונה נהייתי בן אדם אחר אני רק מחפשת איך להיות לבד כל הזמן. חשוב לציין שלא קרה לי שום דבר מיוחד שגרם לי להסתגר ככה. מאילו סיבות התנהגות כזו יכולה לנבוע?
שלום רון, מן הסתם משהו קרה... את מגיבה למשהו, פנימי או חיצוני, אך בהעדר מידע נוסף איני יכול לשער במה מדובר... הפני את הזרקור פנימה (תחושות, הרגשות וכד') והחוצה (כל שינוי שהתרחש בחייך בשנה האחרונה) ואולי אוכל להיות מדויקי יותר. אודי
היי אודי, קודם כל תודה שהגבת מהר [: אני פשוט מרגישה שאני לא באמת חשובה לאפחד שאני לא כ"כ משמעותית בשביל אנשים..אפילו עם בנים כבר לא מתחשק לי להפגש.. לא באלי כלום באלי לשבת כל היום מול הטלוויזה / לבהות בקירות..אני רוצה להתחיל טיפול אבל אני חיילת..אני יכולה להתחיל טיפול באופן פרטי? בלבלתי אותך לגמרי, אבל זה בעיקר כי אני לא מצליחה לשים את האצבע על הבעיה שלי.. תודה, רון
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
