החלטתי לקבל טיפול ועזרה, איך עושים את זה?

החלטתי לקבל טיפול ועזרה, איך עושים את זה? שלום, שמי *** בן 33 ,סיימתי עכשיו קשר של חודשיים עם בחורה שחשבתי שתהיה אשתי ומכאן התחיל הבלגאן שלי. אני לא יודע אם הפרטים על הבחורה שהכרתי רלוונטיים אבל , היא התגרשה לפני שנה אחרי תהליך מאוד מסובך שסיפרה לי שעברה (גם לה יש את התיק שלה), היא מגיע מעדה מסורתית מאוד, לכן לא יכלה לספר על הקשר איתי פרט להורים ,לאח ולעוד מספר מצומצם של אנשים כדי שלא יתגלה ושלא יבייש את הוריה שהיא גרושה, במשפחה המורחבת שלה לא יודעים שהיא גרושה. ועכשיו עלי, מעולם לא היה לי קשר ארוך מאוד, הקשרים שלי היו של שבועות ואולי חודשים ספורים, תמיד חיפשתי את מה שלא נראה טוב בבחורה וסיימתי קשרים קצרים או דייטים, כמובן שהיו מקרים שזה היה הפוך והן לא המשיכו את הקשר. אני הייתי ועודני ביישן מאוד כדי להתחיל עם בחורות, מעולם לא ניגשתי והתחלתי עם בחורה (אולי פעמיים בחיים) למרות שהיו המון שמצאו חן בעיני וחששתי לקבל את התשובה השלילית, בטחון עצמי נמוך מאוד בקטע הזה. נפגשתי בכל הפעמים (עשרות ואם לא מאות דייטים) או עם בנות שהכרתי דרך חברים/משפחה/אתרי היכרויות באינטרנט/פייסבוק. בתחומים אחרים יש לי בעיות שכל השנים התעלמתי מהן ומשפיעות מאוד על התפקוד ועל החיים: 1. הפרעות קשב וריכוז (עברתי אבחון) שהפריעו לי כל השנים ללמוד לימודים אקדמאים, הסתרתי את זה או תירצתי תירוצים בקשרים (דייטים ראשונים בעיקר) כי התביישתי שלא למדתי ושגילו שלא אמרתי אמת הכל התפוצץ. 2. פסוריאזיס קל, תמיד מפחד שיגלו את זה ויעזבו אותי. 3. עבודה – עבדתי 10 שנים במקום מסודר וחברה גדולה, עשיתי כמה תפקידים, נחשבתי לאחד המצליחים ואז נמאס לי ועזבתי (חלק מהסיבה היא הפרעות קשב וריכוז שמנעו ממני לעשות תואר שמנע ממני להתקדם),עבדתי בעסק המשפחתי תקופה, עזבתי ועברתי לחברה אחרת ולאחר 10 חודשים חזרתי ואני עובד כרגע בעסק המשפחתי, עסק עם בעיות קשות מאוד שמכניסות אותי לפחדים כלכליים ונפשיים ומקשה עלי את החיים. 4. בקשרים שמגיעים לתחילת קשר מיני יש לי קשיים (פחד ביצוע), היו 3 התנסויות סה"כ ובכולן היה אותו דבר, רק בקשר האחרון הצלחתי להגיע לחדירה אבל גם אחרי זה צנח הזלזל, הייתי אצל נירולוג שנתן כדורים (סיאליס) כדי לראות אם זה יפתור כי חשב שיכול לעזור ובמקביל הפנה לייעוץ מיני,אמר שלדעתו מדובר רק בפחד ביצוע, לא הספקתי להשתמש ולבדוק את הכדור בגלל שנפרדנו. אני בחור שבוחר להתעלם מדברים (אולי לטאטא מתחת לשטיח) שלא נראים לי חשובים מידי גם אם הם מפריעים לי. ועכשיו על הקשר האחרון: הקשר האחרון היה מאוד מסיבי, אחרי שבועיים וחצי כבר טסנו לשבוע יחד בפריז, היה שבוע מדהים , הייתי ממש בעננים, הרגשתי שסוף סוף מצאתי את אהבת חיי, חוץ מבעיות שצצו ושאספר בהמשך. בקשר האחרון הבחורה אמרה לי לפני שנפרדנו בפעם הראשונה שהיא מרגישה שהיא לא מכירה אותי בגלל שאני אומר כן להכל ולא אומר אף פעם לא, נבהלתי. החברים שלי שהתלהבו ושמחו בשבילי רצו לפגוש אותה וקבענו מפגש יחד אצלי בבית, אני מאוד הייתי גאה בה, שמחתי מאוד על הקשר ורציתי שכולם יכירו אותה, היא כנראה נלחצה מזה מאוד ובסופו של דבר המפגש לא התקיים כי נפרדנו בפעם הראשונה כמה ימים לפני זה וביטלתי אותו. לי יצא לפגוש כמה חברים שלה ואפילו בת דודה אחת, אבל לה לא יצא לפגוש חברים שלי, אני לא יודע אם היא היתה חרדה מזה או שפשוט לא יצא למרות שניסיתי לתאם מפגש כזה. הבעיות בקשר האחרון החלו לדעתי בגלל הבעיה בתפקוד המיני (התחיל עוד בפריז), אני הכחשתי בהתחלה שיש בעיה כי חשבתי שתיפתר, חשבתי באמת שזה יכול לקרות, אך אחרי שהבחורה רצתה להיפרד ממני ושוחחנו היא אמרה לי את האמת בפנים ושאני צריך לקבל טיפול, בהתחלה נבהלתי כי לא רציתי להודות בבעיה אך מיד לאחר מכן הבנתי שאם אני רוצה אותה אני חייב טיפול והלכתי לנירולוג, היא ידעה שאני הולך ותמכה בי במהלך הזה, אמרה לי תטפל בזה קודם כל בשבילך והיא צדקה. היינו בשבוע הפסקה, ביומיים הראשונים אני ניסיתי בכל הכוח להחזיר אותה אלי, לחצתי אפילו יותר מידי, אני מבין את זה בדיעבד, היא נבהלה מזה מאוד, אני כ"כ רציתי שלא שמתי לב שאני מגזים. אחרי יומיים היא כתבה שאני סוחט אותה רגשית (התכתבנו בנייד) כתבתי לה שאני לא פונה אליה יותר ושהיא תיקח את הזמן, התכוונתי באמת לתת לה זמן, אבל אז היא התקשרה כל יום לשאול אותי אם אני בסדר, לא רציתי שתתקשר, רציתי שתיקח זמן ושתבין מה היא מרגישה. בכל פעם שהיא התקשרה אני עוד יותר נכנסתי לבור, עוד יותר רציתי אותה, אבל לה אמרתי שהכל אצלי בסדר ושתיקח את הזמן, ככה כל יום במשך 4-5 ימים. דיברנו בערב שבת בטלפון (שבוע אחרי שהחלטנו על הפסקה), פתחנו דברים, אמרתי לה כמה היא חשובה לי, היא אמרה שאני מגזים, אמרתי לה שכבר שבוע אני לא ישן בלילות בגלל זה ואז היא כעסה כי קודם שהיא התקשרה אמרתי לה שהכל בסדר כדי שתסתיים ההפסקה ושנחזור להיות יחד, באותו הערב התכתבנו הרבה ובסוף דיברנו בטלפון ואמרתי לה ואם אני זוכר נכון היא אמרה לי שאין מקום להמשיך את הקשר, אמרתי לה שגם אני חושב ככה וככה סיימנו את השיחה. מיד לאחר השיחה לא יכולתי לוותר עליה ושלחתי לה SMS שאומר שאני לא יכול לוותר עליה ככה בקלות ואני רוצה אותה ואוהב אותה, היא ענתה לי בסדר, שהיא עייפה ואין לה כוח וננסה שוב. בבוקר שלחתי לה SMS וביקשתי לראות אותה, רציתי לדבר פנים אל פנים כי לא אהבתי את ההתכתבויות ואת השיחות טלפון. נפגשנו אחר הצהריים ודיברנו באוטו שלה, אני נשברתי והתחלתי לבכות כמה שהיא חשובה לי, האמת היא שאני באתי לומר לה אחרי ייעוץ שקיבלתי מחברה שהיא צריכה להחליט אם אנחנו יחד או לא, רציתי לומר לה שאם היא לא מחליטה אני אומר לה שאני אוהב אותה והיא חשובה לי מאוד אבל אני ממשיך הלאה, היא אמרה לי אולי בגלל שבכיתי ורעדתי שאנחנו ביחד ולא אמרתי שום דבר נוסף, רק התחבקנו. שבוע אחרי שחזרנו להיות יחד נסענו לטייל ליום בצפון (אני יזמתי כדי לחבר ביננו, הייתי צריך לשכנע אותי לבוא) ובדרך אמרתי לה שאני רוצה לפגוש את ההורים שלה, היא זרקה הערה של לאן אתה רץ ואני לא הצלחתי להגיב ושתקתי, כל הזמן חששתי שהקשר התפרק אז בלעתי ובלעתי עד חנק. במהלך הקשר אמרתי לבחורה מספר פעמים שאני אוהב אותה והיא חשובה לי ולא קיבלתי את התשובה הזהה מהצד השני, זה תיסכל אותי מאוד, במהלך הקשר הבחורה גם סיפרה כל הזמן על הבעיות שהיו לה עם הגרוש ועם האקסים האחרים, למרות שהנושא תיסכל אותי מאוד לא רציתי לומר כלום כדי לא לפגוע בה היא גם סיפרה לי על הקשר האחרון שהיה לה, כמה שהוא לא דאג לה בניגוד אלי, שהוא ראה רק את עצמו וזה הפריע לה והיא סיימה את הקשר, אבל אמרה שאהבה אותו מאוד (היה לי מאוד קשה לדעת שאותו כן ואותי לא) !!! היו גם הערות טיפשיות שהפריעו לי אבל אני כרגיל (לצערי) לא אמרתי כלום והעברתי הלאה, מסתבר שהם הפריעו לי כי בסוף הכל התפוצץ. שהיינו לפני כמה זמן 24 שעות יחד (כיפור) היא אמרה לי במהלך הזמן שהיא עדיין לא בטוחה בקשר שלנו ומתלבטת אם הוא ימשך, זה ערער אותי לחלוטין, היא אמרה בנוסף שהיינו בהפסקה של שבוע לפני זמן מה, היא יצאה עם מישהו ושאלה אם זה מפריע לי, אמרתי לה שאני לא מאמין לה שהיא עשתה את זה (הבטיחה מיוזמתה שלא תעשה את זה שהסכמנו על הפסקה, לי זה היה מובן מאליו שהפסקה זה לא זמן לדייטים) ואז היא אמרה שבגלל שזה כיפור היא מרגישה שהיא חייבת לספר לי ואמרה שלא רק יצאה איתו לדייט אלה היה גם יותר מזה, אני אמרתי לה שאני לא מאמין לה אבל בפנים התפוצצתי ולא ידעתי אם זה נכון ומה היה. לפני שבוע אחרי שלא קיימנו יחסי מין תקופה (גם בגלל הבעיות שהיו לי) רציתי לעשות את זה, היא כל הזמן סיפרה לי שאוטוטו המחזור שלה מסתיים והיה נראה כאילו היא רומזת שהיא רוצה שנשכב, שהלכנו למיטה ניסיתי ליזום יחסי מין והיא לא רצתה, בדיעבד היא אמרה לי שאני נורא לחוץ, דופק גבוה מאוד, שאני מקרין לחץ נורא גדול והיא הרגישה לא נעים ,נלחצה ולכן אמרה לי שלא היתה מסוגלת. אני באותו בהערב התפוצצתי מעצבים, הכל התחבר לי יחד, כל הרמזים שהתעלמתי מהם התחסרו והפכו מדבר קטן למשהו ענק, אחרי שהלכנו לישון, ישבתי שעה על המיטה והתלבטתי אם אני קם והולך הביתה, הרגשתי שאצלה אני לא יכול להישאר, לא ידעתי לאן יוביל מהלך כזה, התלבשתי, רציתי ללכת והיא התעוררה, שאלה אותי מה אני עושה, אמרתי לה שאני מרגיש שהיא לא אוהבת אותי באמת, שהיא מרחמת עלי ובגלל זה היא איתי, אמרתי לה שאני מרגיש שרק אני נותן ויוזם והיא לא עושה את זה. אמרתי לה שאני מרגיש שהיא לא באמת איתי ,היא אמרה שאני צודק. אמרתי לה שתיקח 24 שעות לחשוב מה היא רוצה ואני ממשיך הלאה, למרות שממש לא רציתי להמשיך הלאה כי אני אוהב אותה מאוד. לאחר שהגעתי הביתה היא התקשרה אלי כדי לשאול שהגעתי ואיחלה לי בהצלחה בהמשך, סגרה בעצם את הדלת על הקשר ביננו. אחרי זה התמוטטתי ! לא מכיר את עצמי בצורה הזאת, משירים עצובים התחלתי לבכות, סיפרתי להורים על סיום הקשר ובכיתי כמו ילד קטן (לא קורה לי בדרך כלל), גם שפגשתי אותה בשלב מסוים לפני שהחלטנו לחזור התחלתי לבכות והיא נבהלה ואולי בגלל זה ריחמה עלי וחזרה אלי. ביטלתי את החברות איתה בפייסבוק ואחרי יומיים שלחתי לה הודעה שטעיתי ואני מבקש שהיא תאשר חזרה (כי לא יכולתי בעצם להיפרד ממנה, היא אישרה חזרה וכתבה שתמיד תשמח להיות בקשר איתי בעתיד), הייתי עצבני כל היום, לא אכלתי מסודר, לא ישנתי בלילות, הייתי סהרורי לחלוטין, אף פעם לא התנהגתי בצורה הקיצונית הזאת. במקביל הלכתי עם חבר לאכול צהריים, קניתי ספר שאני אוהב אבל בראש הייתי במקום אחר. ניסיתי להשתחרר, ניסיתי לוותר עליה בשבילי, לבריאות הנפש שלי, לא הצלחתי. שלשום בשעה 4 בבוקר התעוררתי והחלטתי שאני כותב לה שאני רוצה צ'אנס נוסף, למרות שידעתי שהיא לא אוהבת אותי, משהו גרם לי לכתוב לה את זה, לא יכולתי לעצור את עצמי, אחרי שכתבתי כל 5 דקות נכנסתי לפייסבוק כדי לראות אם היא השיבה, משעה 7 בבוקר עד שעה 9:30 ישבתי מול הפייסבוק לראות אם היא עונה, שהיא הייתה און ליין פתאום הייתי בלחץ מטורף מה ומתי תענה, בשלב מסוים הלכתי לחדר כושר ושם ישבתי עם הנייד בפייסבוק כל 4 דקות לראות אם ענתה. בסוף היא ענתה וכתבה את זה : אתה בן אדם מקסים וטוב לב! אני מאוד מעריכה אותך על כל התקופה היפה שהייתה לי אתך וחושבת שאתה באמת יוצא דופן במסירות ויכולת הנתינה הענקית והנדירה שיש לך אני לצערי הרב מאוד לא הצלחתי להביא את עצמי לקשר לא הצלחתי להיפתח ולא הצלחתי לפתוח את הלב שלי לאהוב אותך, אני לא יודעת למה זה קרה והלוואי שיכולתי לאהוב אותך כי באמת מגיע לך שיאהבו אותך מכל הלב ואני לצערי הרב לא יכולה לתת לך את מה שמגיע לך באמת אז עם כל הבעסה אני חושבת שהכי נכון יהיה אם נמשיך הלאה כל אחד לדרכו! אני גם לפני זה הבנתי את זה, ידעתי שהיא לא אוהבת אותי אבל היה לי קשה להשלים עם זה ולהמשיך הלאה, רציתי חיבוק ממנה, רציתי לשמוע את הקול שלה, רציתי להרגיש את השפתיים שלה, לא הצלחתי להשלים בלב שזה נגמר למרות שבראש הבנתי את זה כבר לפני זמן רב או הייתי מבולבל מאוד. אנחנו תיכננו לעבור לגור יחד אם הכל יסתדר, היא אמרה לי כל הזמן שאם הכל יסתדר (אני מבין עכשיו שהיא התכוונה ליחסי המין ,אמרה כל הזמן שהיא מאוד מינית וצריכה את זה) אנחנו תוך חודשיים נגור יחד, בגלל זה התפתחה אצלי ציפייה גדול מאוד, דיברנו כבר על ילדים, דיברנו על עתיד, ובסוף הכל התפוצץ לי בפנים. החלטתי לסיים את הקשר ולהתקשר לומר לה תודה על החודשיים שהיינו יחד, רציתי לשחרר אותה בשבילי, כתבתי את זה קודם על המחשב כי ידעתי שאתבלבל והתכוונתי לקרוא לה את זה, כמובן שהתחלתי לרעוד ולבכות, היא התנפלה עלי כי זה גם לה קשה וגם לה יש את הבעיות והחיים שלה, אמרה לי שאני לוקח דברים קשה מידי ואני מגזים (היא צודקת), אמרה לי את כל הדברים בפנים והסבירה לי שאני צריך טיפול, לצאת לבלות, ללכת לבארים, להתנסות מינית כדי שאבוא מוכן לקשר אמיתי וללא כל החששות הללו שפוגעים בקשר. היא אמרה מהניסיון שלה שחתונה זה לא הכל בחיים ואם לא אבוא מוכן זה יהיה גרוע יותר, היא דיברה מהנסיון שלה וכנראה שהיא צודקת. היא צודקת במאה אחוז ולכן אני אף לא טיפה כועס עליה היום, אלה מבין את הבעיה שלי, נשאר לי רק להודות לה שגרמה לי בגיל 33 ללכת לטפל בעצמי, לשנות לעצמי את החיים ולהתחיל לחיות. עד כאן על הקשר שהיה וחזרה אלי, אני בחור שנראה טוב, גבוה, חתיך, אינטלקטואל, בחור עם ראש טוב, חכם, אחד שכולם מעריכים מאוד ואוהבים מאוד, מקרין החוצה בטחון עצמי מאוד גבוה. אני לא אומר את זה בגלל שכך אני חושב ומרגיש , זה מה שאמרו לי בפנים ולא פעם אחת. אני אחד שבקשר שם את עצמו מספר 2, תמיד צריך לרצות את הבחורה, תמיד רוצה לדאוג לה וגם אם מפריע לי משהו אני מתעלם כדי לא לפגוע ובשביל שלה יהיה טוב, אני נותן את כל כולי בשביל מי שתהיה איתי, אני לא יכול להיות מישהו אחר ולא לעשות את זה. הסיבה האמיתית שהבנתי שאני צריך עזרה/טיפול היא הבחורה האחרונה, עם כמה שהיה לי קשה ועדיין קשה עם סיום הקשר (למרות שהבנתי בראש שאין סיכוי להמשך) היא היתה אמיתית ושמה אותי מול המראה. פעם ראשונה אני רואה את עצמי ומודה בבעיות שלי, פעם ראשונה אני רוצה לתקן כדי לחיות את החיים כמו שצריך ולא לברוח מדברים. אני בתקופה לא טובה עכשיו בגלל סיום הקשר, אני עצבני,במתח, לא ישן טוב, לא אוכל טוב, יכול להיות תופעות של דיכאון. מה עושים? אמרו לי פסיכולוג, איך יודעים למי לפנות?