התעללות..

אני בת 35 גרושה ואם אוהבת לשניים. כשהכרתי את בן זוגי הנוכחי נמלאתי אושר על שמצאתי אהבה. אחרי שלושה חודשים של קשר אינטנסיבי הוא קילל בפעם הראשונה. ד"ר ג'קל ומיסטר הייד.לרגע בן זוג מושלם ולרגע מפלצת. מצד אחד בן זוג דואג. דמות אבהית לילדיי,איש שיחה מעניין,מאהב מושלם. מצד שני בשנה וחצי האחרונות חיי מלווים בהתקפי זעם וקינאה מצידו (אני שוכבת עם כולם במשרד),קללות (זונה,זבל,אשפה,אפס והיד עוד נטויה),השפלות (מעליב אותיוצועק ליד הילדים,רומז שאני כלום ולא ראויה,שאני אמא גרועה וכו'),כינויי גנאי,ביקורת תמידית ושיפוטית על כל מעשיי,אי לקיחת אחריות בכלום (מעל שנה לא עובד ואני אם חד הורית מפרנסת שני בתים),מאשים אותי בכל דבר כולל בהתנהגות שלו. פתאום ברגע הוא אחר. כל יומיים מאיים בפרידה. ואני עוד שם. מסרבת להאמין בכל פעם שזה קורה. איבדתי את עצמי. את הבטחון שלי. את מרחב המחיה שלי. את הדעת שלי. הפכתי לצל. זקוקה לעצה. תודה.

אולי הוא לקח/הפסיק תרופות ולא ידעת? לפני ואחרי. . . זה נשמע כמו קריזות ופרנויות ותוקפנות