.

עצוב לי בלב. עצוב. הכי הכי. ריק ענקי כמו גרגיר אבק במרחב האינסופי אין מי שיתפוס .שיחזיק . שיכוון. אין . לא כלום. . . .

קחי נשימה עמוקה, עוד מעט עוד קצת והיא חוזרת...כמה שהתחושה הזאת מוכרת, אבל כמו שאודי אומר היא תחזור לכוון, להחזיק וכרגע היא מחזיקה ממרחק...(אולי דרך המחברת?) הזמן לא עומד מלכת זוכרת?..איתך, מיכל