לאודי שלום

שלום אאא, כנראה שההסבר שלי לא היה לגמרי מובן: אחד הדרכים של הנפש להתמודד עם טראומה זה להשתמש במנגנון הניתוק (דיסוצאיציה). זו לא הדחקה, ולכן לא מדובר כאן דווקא במודע/לא מודע (אם כי גם מנגנון זה יכול להיות פעיל. בכל מקרה - זהו מנגנון שונה). בטיפול מנסים "לחבר" את החלקים המפוצלים למשל - את הזכרון הרגשי (שאותו בדרל כלל זוכרים) לזכרון הנרטיבי (סיפור הארוע). כאשר יש גם הדחקה, אזי צריך להגיע לסיפור לאט לאט, תוך חשיפה זהירה ומבוקרת של החומר הטראומטי. עיקר הזהירות נובעת מהסכנה להשפיע ולעוות את הזיכרון (שגם כך אינו דבר יציב ומהימן ונתון לשינויים והשפעות שונות). זה נושא מורכב מאוד, אך אני מקווה שהצלחתי מעט להסביר מבלי לסבך... אודי