למילים מילים וגם לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה רבה שהארת את עיני לגבי השינוי שעברתי, ואת צודקת גם לגבי הלמידה (קראתי המון ספרי פסיכולוגיה, וזה היה אתגר לאחת כמוני...כדי ללמוד ולהבין בנוסף לעבודה פנימית...)ואני כותבת מה שאני מרגישה באותו הרגע, למדתי המון בתקופה של הטיפול, וממשיכה ללמוד ובמיוחד לא מוותרת לעצמי, אני חושבת שבאמת יש ערך לטיפול רק שלא תמיד הוא נראה לעין...ולגבי הילדים גם אני מקווה בשבילנו שלא יתקשרו מבי"הס רק לדברים טובים!! ואודי השינוי המשמעותי הוא שאני כבר שבועיים ללא קשר עם המטפלת ואני בסדר, מתגעגעת, מרגישה בחסרונה אבל לא יוצרת קשר בכלל למרות שאפשרי לכתוב לה (כזכור היא רק הפסיקה לענות) וגם כאן (אני חושבת)שאני שונה, הבקשה להכלה היא שונה...האם נכון הדבר? ועוד דבר המטפלת שלי לא מהאנשים שאומרים "כל הכבוד" או בכלל חיזוקים חיוביים אצלה די נדירים ונאמרים במסורה...אולי זה אופי ואולי זה בשביל שאחוש לבד את הטוב שבי...אבל זה חסר לי, אז אמרתי לה פעם...ובכל זאת אני מקווה שתוכל לראות את השינוי שבי מההפסקה הקודמת וגם להגיד כמה מילים טובות...ומתחשק לי כל כך לחבק אותה אבל כשנפגש אין מצב שזה יקרה בגלל החיבוק שהיה פעם שנראה לי כל כך רחוק עכשיו ולא יחזור לעולם....געגוע או חסר?????
הי מיכל, בעיני זה נהדר לחבק, אך זה תלוי כמובן הן בך והן בה. נשמע לי טבעי ביותר להזדקק למילת זיהוי והערכה. איני יודע האם היא מהסוג המקמץ בפירגון (ייתכן והשערתך נכונה) אולם ייתכן גם שאת - מתוך זהירות - לא מפגינה מספיק את הצורך הזה שלך. כדאי לברר זאת... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
