לאודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/08/2011 | 19:52 | מאת: מ.

תודה על הניסיון לשקף לי את מה בעצם רוצה, כמהה לו.. נכון שרוצה שמישהו יידע להכיל אותי כמו שאני, אבל באמת שיותר רוצה להשתנות!!!!! לא יכולה לסבול את עצמי כל כך רגשנית, רגישה, פגיעה ובעיקר מעיקה.. לא יודעת איך להירגע.. לא מצליחה לשלוט בתגובות שלי שבד"כ היסטריות ואובדניות ובלתי צפויות אפילו לעצמי.. מפחדת מהיום הבא.. בעיקר בעבודה.. שלא אפגע במישהו מתוך כעס (מילולית.- חשוב להדגיש..), או תסכול, או רגשי נחיתות ולא משנה מתוך מה. הפחד כבר יצא מפרופורציות... אני מודעת אך לא מסוגלת לשלוט בו.. ובעצמי.. מפחדת שאפגע באחרים וכמובן שכך גם אפגע בעצמי ישירות או בעקיפין... מפחדת לקלקל... ולא יודעת איך להתגבר על הפחד, על הכעס..על החיים. שוב סליחה שאני קשה, כבדה ומכבידה .. (זה מה ששכנע אותי לקחת תרופות - הפחד שמכבידה..מקווה שזה ישתפר עם הזמן..) תודה אודי, מיקה

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיקה, זה ביחד, מחזיק זה את זה, הכמיהה להכלה והרצון להשתנות (=הפחד שלא ניתן להכיל). בכל מקרה, זה לא מבטל כהוא זה את התחושה הקשה והחרדה מהקושי להרגע. לילה טוב, את בסדר. אינך מכבידה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית