אני במצוקה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני עומד לקראת גיוס לצה"ל כל יום כל היום אני רק חושב על דבר אחד שהוא השיערות הלבנות שיש לי בראש זה כבר בלתי ניסבל... אני כל פעם אחרי תיספורת צובע את השיער כל חודש (אין לי ברירה) ככה אני חי כבר 3 שנים ואני בן 19 עכשיו בצבא אני לא יכול לצבוע את השיער שלי שיצאו שערות לבנות ואני במצוקה קשה, אני לא רוצה שיצחקו עליי או שאני ירגיש לא בנוח כל הזמן... אפילו חשבתי להשתמט רק ביגלל הסיבה הזאת ואני רוצה לשרת. כל האנרגיות שלי בגיל כל כך צעיר הולכות על הבעיה הזאת וזה הורג אותי מבפנים, זה דופק לי את כל החיים... וזה עדיין לא ניגמר, אבל אני יעצור בזה. רציתי לפרוק קצת... אני כבר מיואש ואני במצוקה ולא יודע מה לעשות?!
שלום לך, אספר לך משהו: לפני שנים רבות, עת סיימתי את התמחותי בפסיכולוגיה קלינית, ונדרש הייתי לעמוד בבחינת המומחיות, דאגתי דאגה רבה משום מראי ה"צעיר" וחששתי שלא יראו בעיין יפה את עובדת התקדמותי המהירה יחסית שהחריפה בגלל מראי. בזמן שירות מילואים צץ בי רעיון: שמתי לב שזיפי הזקן שלי כוללים גם מספר שערות לבנות המשוות לי מראה מבוגר. כך, לקראת הבחינה חשבתי לגדל זקן לבן ש"ייבגר" אותי... באשר אליך, אני מניח שישנם פתרונות כתספורת קצוצה או קרחת, אולם אלו לא יפתרו את החרדה שלך ממראיך. אני מציע לך לגשת ולהתייעץ עם איש מקצוע על מנת להקל את מצוקתך מעניין השיער לקראת הגיוס (שידרוש ממך התמודדויות - ולכן כוחות זמינים). בהצלחה בגיוס! אודי