הטיפול עובד!

אודי היקר ולכל מי שקורא אותי, השבוע לא כתבתי לך כפי ששמת לב בודאי ולא במקרה...אני פשוט מעדיפה לעבוד על מה שאפשר בטיפול...וגם כך אינך יודע פרטים כי לא ממש סיפרתי פה...אז רציתי לשתף מעט... הפעם הסיום לטיפול קרב ולא מתוך בריחה אלא ממקום שליו, אני רוצה להסביר, היה לי קשה מאוד להביט בפניה של המטפלת מרוב בושה ואשמה כשסיפרתי מה שעבר עלי...תוך שתי פגישות, (פשוט לא יאומן)הבנתי שאין לי במה להתבייש ואין צורך לקחת אחריות על מה שאני לא צריכה לקחת אחריות....התקרבתי מאוד לבעלי, הצלחתי להתגבר ממש והתעלתי על עצמי...מתחילה להיות גאה בעצמי, להתחבר וגם תוך כדי שיחות אני חוזרת על הרגשות שעברתי כאילו שאני כבר עושה סיכום לכל הפגישות שהיו... רציתי להפרד תוך מספר פגישות אך הבנתי שזה תהליך והיא הציעה שלושה חודשים...זה נראה לי המון אבל אני אלך איתה על זה...וחוץ מזה אני כל כך מודה לה שלא ויתרה עליי אף פעם!!!!האמון שלי בה לא היה כל כך חזק אף פעם עד עצם היום הזה!!!בפגישות האחרונות משהו נפתח בי...הנוקשות שלי בקשר לעצמי התרככה..אני מקבלת את עצמי!!!התחברתי מאוד אלי...מדהים מה שטיפול יכול לעורר בנו...פלאים!!! אני כותבת כי אני יודעת שהרבה אומרים שזה לא עוזר, שקשה ויש עליות ומורדות..נכון, אבל חשוב לדעת שמה שהכי חשוב בטיפול הן לאו דוקא התובנות של המטפל אלא הקשר עצמו(רמז למטפלים)כי רק ככה יכולתי להפתח ולספר!!!! אז ברור שיקח לי זמן להפרד וזה יהיה לי קשה מאוד בגלל התלות אבל לפחות זה ממקום אמיתי ושליו סוף כל סוף!!!!לזה חיכיתי....אז תודה גם לך אודי יש לך חלק לא מבוטל בהרגשתי...עוד אמשיך לכתוב אבל בנתיים רציתי לחלוק את הטוב....מיכל (השלמה עם עצמה...). נ.ב. כמובן שרגשות זה דינמי והם משתנים ואני מזהה אצלי גם תנודות במצבי רוח אבל שתבינו אני הרבה יותר שלווה ורגועה וזה מה שחשוב....