ספרתי..

אודי, אחרי שנה ושלושה חודשים אצלה, ספרתי...הרגשתי שיש לי כח...והיא רצתה שאגיד למרות שכל כך רציתי שתבין לבד...אמרתי...חשבתי שיוקל לי אבל לא...אולי יקח זמן....פוחדת שהיא תעזוב למרות שהבטיחה להיות כאן...אנחנו כבר לא מתכתבות בין...ועכשיו יהיה קשה לחכות...שאלתי אם יש לה נסיון בנושא..אמרה שכן...אמרתי שהיא היחידה בעולם שאני סומכת עליה...ושישאר בנינו ועדיין אני פוחדת..לא יודעת למה...יש חסיון לא???? עכשיו היא יודעת...בסוף קצת בכיתי, וזה שחרר...אבל אמרתי לה שלא תחשוב שאני עושה דרמות....אוף...היא אמרה שאני לא אשמה....מישהוא אחר אשם...רצתה שאגיד זאת...לקח זמן ואמרתי...וזה קשה....עדיין קשה לי..הידיים שלי הזיעו כל כך....מה הלאה? איך ממשיכים אחרי שמספרים מין סוד כזה שאף אחד לא יודע????????האם היא תבין? תהיה פה????האם אתה פה? למרות שאתה לא יודע? ולא מכיר אותי ממש?????האם באמת אני חזקה כמו שהיא אמרה????כי אני מרגישה כל כך חלשה....למה???????ומה קורה אחרי זה? האם יש הקלה בסוף???????האם אפסיק להרגיש אשמה???????

מעניין, מרגישה חסרת ערך...זמן ועוד זמן...ארוך כל כך ולי אין כח לחכות....בקשתי עוד פגישה והיא נענתה...אז שלוש פעמים השבוע במקום שתיים....רוצה להרגיש את האמפתיה הזאת כל הזמן....את ההבנה, את המבט שלה הטוב....שלא תעלם לי...ובמקום לשגע אותה במיילים בקשתי עוד מהטוב הזה שלה.....עוד צעד קדימה???או אולי אחורה??? אוף...זמן...הרבה סבלנות וזמן...האם יש לה מספיק סבלנות???????

יש לי הרגשה שההודעה שלי לא נקלטה...(אולי כן??) רק אומר שזמן הרבה זמן דורש סבלנות ואין לי כל כך...האם יש לה סבלנות בשבילי??? ואני מרגישה חלשה...איפה החוזק? האומץ??? מרגישה שאין ערך לא לדברים ולא לי...."הערך יגיע בהמשך" האמנם??? קבעתי עוד פגישה השבוע במקום להציף במיילים שלהם היא אפילו לא תתייחס במילא....אני רוצה עוד ממנה...מהאמפתיה, מההבנה מהמשהו הזה שהיה בפגישה, מהטוב הזה...כמיהה כזו....האם היא תקבל את הרצון הזה??? האם לגיטימי לבקש עוד...האם זה שוב מגביר את התלות??????אוף........לא יודעת מה אני מבקשת אפילו ממך....שתהיה אולי שתרגיש משהו מעבר לכתיבה הסתמית והאנונימית אולי???

מוכרחים להמשיך לצעוד, והדרך עוד מושכת ארוכה"... ואולי, אפשר לזמזם את השיר תוך כדי, ואולי גם לשרוק אותו, לבכות אותו, לכעוס אותו, לזעום אותו, לשיר אותו בכאב, ביגון, בעצב, ביאוש, בתקווה... במבי.

להמשיך? לצעוד? לאן? לא יודעת..אבל ממשיכה בכל דרך אפשרית...את יודעת מה? לפחות לא ברחתי, או לא רציתי לברוח, להפך רוצה רק לחוש את הקרבה שלה עוד ועוד....