הפעם

זה באמת מתחיל להעליב. זה בכר הפך למשהו עיקבי. אתה מקפיד להעלות את ההודעות שלי- תודה. אתה גם מקפיד להתעלם מהן בשיטתיות. אם גם אותך הצלחתי לעייף ברגע שהעזתי לבקש קצת יותר- סבבה, זה מוכר לי כ"ב, אני אלך גם מפה .אבל תגיד . חשבתי שאולי וירטואלית אני אצליח לא להעיק, בגלל זה התחלתי כ"כ לאט ומהסס אבל הנה- ברגע שקצת הלכתי קדימה-וביקשתי מה שאני באמת צריכה חזרתי למקום המוכר שלי- הנשענת, המעיקה, המנג'זת וזו שרוצים שתלך כבר. בעסה.

מהעיניים שלי את בכלל לא מעיקה, ההפך. כל כך ממעטת במילים שלפעמים זה מרגיש שצריך לתפוס אותם מהר לפני שיעלמו. התרגשתי לראות אותך מבקשת שיראו אותך. כמה אומץ צריך בשביל להעיז לתפוס מקום ולהיות נראית. יש פה מלאן מקום בשבילך, תהיי.

אני מסכימה עם כל מילה ש"אחת" כתבה לך. במבי.

מניחה שהודעה זו לא תתפרסם ובכל זאת, ברור לי שזו לא את, את לא מעייפת. המקרה שלך חוזר על עצמו בוריאציות שונות ולכן הפורום נראה כפי שנראה. הכלל הבלתי כתוב פה הוא סיפוק דברי תשבוחות מפעם לפעם למנהל הפורום על נוכחותו או על יעילות עצות שנתן. כל אדם בעולם כולל מטפל זקוק לחיזוקים כדי להמשיך ולהתמודד עם אלמנט השחיקה. אם את מגלה יאוש שלא נגמר ולא מתפתח לכיוון הפי הנד כלשהו (דוגמא היפוטתית ולא קשורה אליך)- עלול מנהל הפורום לחוש תחושת כשלון ולכן יעדיף להעלים את אותה תחושה ע"י התעלמות ממשית מאותה הודעה שמזכירה לו את אותו כשלון. יש אגב הרבה מטפלים שעובדים במתכונת דומה. כנ"ל לגבי חוסר שביעות רצון מהתגובה או הבעת ביקורת או אי אמון. את יכולה לבדוק סטטיסטית את התיזה שלי אחורה בקרב פונים שונים שנפלו גם הם בדיוק על אותו עניין. יש פה אכן משהו סיסטמטי אבל שהוא בהחלט לא קשור אליך אלא לקשיים של אותו מנהל עצמו להתמודד עם מה שתיארתי. זה באמת מעציב כי יש בזה אלמנט של הפקרה שרירותית. אם את מוכנה לקבל את תנאי הפורום הבלתי כתובים את מוזמנת להמשיך. אבל נראה לי שאת דורשת משהו מאוד בסיסי ואלמנטרי ולכן אין שום סיבה שתוותרי על עצמך ותיכנסי למשבצת שהיא קטנה במידות ולא באמת מספיקה ומכבדת. מגיע לך לנשום.

רוני יקרה, תראי כמה את חשובה לכלנו..קבלת תגובות שאין לי מילים...אודי פשוט לא רואה את תשובות ההמשך מדי פעם, לא רק את שלך..אני נוהגת פשוט להזכיר לפעמים.....או פשוט לפתוח הודעה חדשה אם זה ממש חשוב...