בדידות

היא תוקפת אותי לפעמים, ואני לא מוכן. יש לי חברים, המון חברים, אני יכול רק להרים טלפון או לכתוב סטטוס אחד בפייסבוק והם יעמדו בשורה, ירצו לבוא לבקר או שאבקר אצלם. אף אחד מהם לא מעניין אותי. כולם משעממים וילדותיים. חלק נכבד מהם גם טיפשים. אני לא יודע איך להכיר אנשים מעניינים, איך להכיר אנשים שמחפשים יותר מהנאה בשיחה ובקשר, אנשים שמעוניינים במין פרודוקטיביות אינסופית שכזו, שבכל פעם שרגע יעבור, יעברו גם הם ממצב אחד לאחר, ישתנו קצת, ולא מפאת מחשבות עצמיות כי אם מפאת מחשבות שחשבו אחרים ועברו סינרגיה עם המחשבות שחשבת אתה. כבר כמעט חודש שאני לא מצליח להירדם לפני ארבע בבוקר. נמאס לי.