כצת לבד...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אנשים זה מתוסבך.. אם אין לכם את זה אז תעברו הלאה.. טוב אז: [1] המצב כרגע אוביאקטיבי [2] הבעיה כמו שאני רואה אותה. בן 36 לא עובד זה תקופה ארוכה, אין חברים, אין עם מי להעביר איתו\ה חוויות, אין בת זוג, אין סקס, אין ידידים אני גר אצל ההורים אני מגמגם כבד, אני לא יוצא או מבלה זה תקופה ארוכה, אני נילחם יום יום שיקבלו אותי לעבודה וגם שעברתי את המבחנים וממש כמעט נגעתי בזה עדיין לא קיבלו אותי כבר 7 חודשים, כל היום אני יושב בבית לבד עם עצמי, אני בקשר רק עם אמא שלי, בדרך כלל אני לבד, אנשים בדרך כלל לא מתחברים אלי.. במקום העבודה "הזמני" האחרון אפילו לא אמרו לי שלום שעזבתי... אבל אני יודע שמדובר באנשים גסיי רוח וליפעמים קופים תוקפניים. אז בגדול אני מרגיש קצת לבד עם עצמי כמו ש אני חייב להפעיל שרירים שאפילו שכחתי על קיומם מרגיש מנוון מנטלית וגם פיזית.. אבל אני לא עצוב או מדוכדך.. אני לא יכל להיות אני חושב. ואני מרוצה מזה שאני חזק כזה בפנים. טוב אז מה הבעייה.. מה השורש.. טוב אז הגימגום.. זה הוא זרע הפורענות, ולמה אני מגמגם.. טוב אז אני חושב שאני עצמי לא! מוכן לחיות עם הזהות הנוכחית שלי עם ההכרה שלי של מי שאני ואיך שאני תופס את עצמי, כך שאני בחו"ל אני לא מגמגם ואני ממש פורח (נטו 6 שנים בחול) אבל מה לעשות אין לי אזרחות זרה למרות שניסיתי מספר פעמים, בחו"ל אף אחד לא מכיר אותי ואני לא מכיר אף אחד עם זאת האנשים הרבה יותר אדיבים מנומסים ואנושיים מישראלים, אני יכול להיות רגוע ולהאמין במה שקורה.. מאוד נעים לי לדבר בחופשיות ולהתבטא וליהיות עם חברים אם עם בחורות ובכלל לחיות את חיי, היום אני יכול לחיות ולהרגיש שאני חיי רק שאני יותר מדטיבי.. בעניין של להיתקשר עם עצמי ולחזור אל "המקור האבסרקטי" שלי ובכך להרגיש יותר מאוחד.. או שלם יותר. עם זאת: אז אני אומר שהבעיה היא בעצם מין "משבר זהות" (לא אוהב את הזהות שנולדתי לתוכה - הילדות) אבל אני גם חושב ומודע לזה שזהות היא מסכה קובץ של חוות דעת זה דבר אמתי כי אני מקיים אותו עם זאת מה לעשות אני עדיין לא אדם מואר, כך שאני כן צריך בסופו של דבר לטפל באגו בזהות שלי גם שאני חושב-מרגיש שמדובר באשלייה בתוכנה ואז אני מוצא את עצמי מתמודד אם התוכנה "שלי" כן, ולא, ואם, אז.. אם שואלים אותי מה אני הכי רוצא: זה אהבה, בכל צורה לתת ולקבל.. עם זאת הגימגום והמצב הכספי לא מאפשרים לי הרבה... אה ובקרוב אני יעבור קורס מקצועי\ ענף תעסקה אחר
שלום לך, לא ממש הבנתי מה אתה שואל, ואת דבריך לגבי הזהות. אני משער שרצית לשתף בתחושת הבדידות והצורך באהבה. הזכרת גמגום, ושיערת כי הוא נובע מסיבות פסיכולוגיות. האם ניסית לטפל בו ובמחוללים שלו? אודי