לאודי

הי, חייבת להתוודות שאני כועסת עליך קצת.

כועסת, כי הרגשתי שאתה עונה לי כל-כך קצר, ולאחרים אתה נורא משקיע, והיה נדמה לי שאתה חושב שאני כותבת לא לעניין, לא חכם ועונה רק מתוך חובה. כעסתי כי חשבתי שאתה מזלזל בי, חושב שאני דבילית כזאת... פעם כשכתבתי כאן ברוב ייאושי, ביקשת ממני לשתף, ואמרתי לך שאינני מאמינה לך, כמו גם לכל העולם. אז כתבת שאני צודקת, למה שאאמין לך. והשארת אותי קצת.. ללא מילים. חשבתי שכדאי שתדע, שזה צבט יותר את הלב שלי, שממילא מרגיש צביטה... אני