שאלה מקצועית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי, איך אפשר לעשות איזה שינוי כשהבעיה הבסיסית היא שאני כל הזמן משתנה? האם בכלל יש טעם ל"טיפול" כזה שאני אף פעם לא יודעת איזה מן "אני" יגיע?, כל פעם ולפעמים תוך כדי הכל משתנה ואני לא יכולה (אני לא פוחדת כפי שטוען הפס' אני פשוט לא מסוגלת) להגיד להזכר ולחשוב את הדברים שמטרידים אותי שאותם רציתי להעלות ויש דברים שקשורים לעולמי הפנימי שאני לא מסוגלת לחשוף. אני לא יודעת אם אני ממש סומכת על הבנאדם הזה, אני כועסת על עצמי על זה שנהייתי כזאת תלותית (סמרטוטית) במישהו שלא בטוח אם יש לי אמון בו בכלל, הרי...(כתבתי איזה תסריט ומחקתי כי אני פוחדת שמא זה עלול...) בסיכום של כמעט שלוש שנים אני מבינה מה שאיכשהו לא ממש הייתי מודעת אליו לפני, שאני כנראה מאוד מפוזרת מפוצלת ומבולבלת ולא כל כך מכירה את עצמי (איך אפשר בכלל?) כמעט בוודאות עוד רגע אני אהיה במצב אחר וההודעה הזו תיראה לי פתטית במקרה הטוב ולא רלבנטית בכלל ( כאילו שמישהו אחר כתב,ואז מרוב בושה אני יעלם, בגלל זה אני משתדלת לא לכתוב), ובכל זאת השאלה אמיתית כי כרגע אין שום רצף בין הפגישות (לפעמים אני לא זוכרת מה בכלל היה שם). תודה.
שלום מלים, כנראה שהשינוי הוא בחוויית הרצף ובהפחתת הפיצולים. מבחינה זו בהחלט יש טעם לטיפול. אודי