חשיפה של המטפל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי העליתי בפני המטפל את הרצון שלי לדעת עליו מעט יותר. הוא סרב בטענה שאין בכך תועלת לטיפול. האמת נעלבתי.זה קצת משפיל שיש ציפיה שאני אחשף כולכך בטיפול, אך המטפל לא מסוגל לומר כמה מילים על עצמו. אני לא רוצה להעלות את הנושא שוב. אני לא רוצה להרגיש שאני מכריחה אותו, אבל מצד שני זה מאד מפריע לי. ובעצם אני שואלת אותך (למרות שכמובן זה תלוי בגישת המטפל ואולי גשתך שונה) למה לסרב? הרי העברה תהיה בכל מקרה.. לא שאלתי שאלות ספציפיות, אלא שאלתי באופן כללי, כך שהוא יבחר מה נכון לשתף ומה הוא מעדיף או חושב שלא מתאים לספר. ובכל זאת, הוא החליט שמלבד שמו עדיף שלא אדע עליו כלום. בסה"כ ניסיתי להתקרב אליו מעט, והוא הרחיק אותי בתירוץ שזה לא רלוונטי.
שלום לך, זה בהחלט יכול להרגיש מלאכותי, לא טבעי ואף לא נעים לשבת מול אדם, כשאתה אמור להיות כנה ופתוח והוא סגור ואלמוני עבורך. אולם יש מטפלים רבים הסבורים שזו הדרך הטובה ביותר. הרעיון המרכזי המנחה אותם הוא הרצון לתת ביטוי לעולם הפנימי של המטופל. זה יבו אלידי ביטוי בצורה הטובה ביותר אם לא "נפריע" לו עם מציאות לא רלוונטית (כמו מיהו "באמת" המטפל). תוכלי לחשוב על כך גם באופן הבט: נניח שרוצים לדעת מה חושב ילד על ידי המשמעות שייתן לענן בשמיים - ככל שהענן מעורפל יותר וחסר צורה "אמיתית" - הרי שתשובתו של הילד תסתמך יורת על עולמו הפנימי המושלך החוצה ולא על דברים שהענן דומה להם באופן אובייקטיבי. את חווה זאת כהרחקה, וכשחווים זאת כך - זה מאוד פוגע. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
