אתה יודע

היי, אתה יודע איך הייתי ביום ראשון כשכתבתי ההודעה הזו ואיך אני היום???? יש הבדל נוראי, ואולי שזאת הבעייה שלי, אם אני מתעצבנת אני הורסת הכל, גורמת נזק נפשי לי ולמשפחתי, שאני מתחילה להגיד דברים מאוד קשים להורים או מי שמעצבן אותי, אבל אחרי זמן קצר אני אירגע ואשכח הכל, קשה מאוד מה שאני עושה אבל לפעמים אני לא יכולה להתאפק כי אני עצבנית מאוד. אבל אחרי זמן קצר אני ארגיש באשמה ממה שאמרתי ואיך האנשים הגיבו על ההתנהגות שלי, אבל אני אומרת את זה באמת מתום לב ולא בכוונה להזיק להם. מה עושים????? אני לא יכולה להתאפק ולהשתנות????

והיום זה כך וכך, באמת לא מבינה את עצמי. כל יום אהיה שונה מהיום השני, היום חזרתי לחשוב יותר על הטיפול, וזה קשה לי נשארו עוד שני חודשים אתה יכול לתאר המצב????? יש הרבה החלטות שאני צריכה לקבל בזמן הזה, ואני לא יודעת מה לעשות??!!!! ואם אני יכולה לעמוד במה שאני הולכת לעשות ואם זה מתאים לי. אוף נמאסססססססססססס לפני כל החלאה אני צריכה לחשוב אם אעמוד בה או לא, למרות שבכל דבר שאני עושה אני מצליחה מאוד אבל למה אני מפחדת אני לא יודעת. באמת קשההההההההההההה.... האם צריך תמיד לסבול????? ולחכות ולחכות?????? למה??? למה????!!!!!!! יש תשובה????????????

בטח שאני רוצה להשתנות, כי זה חשוב לי מאוד אבל אני לא רואנ שאני משתנה. ולא יודעת איך????????. דבר שני בקשר לחיוך אמרתי שאולי אני צריכה את זה בכדי להסתיר הלחץ כאשר אנשים מדברים איתי ולהיות מרוכזת איתם לזמן ארול. אודי אני לא מקבלת ממך תשובות על מה שאני כותבת, אם אפשר באמת לפרט לי בכדי להבין יותר, ולאתמודד ולחשוב יותר על הדברים. בחיוך לא קיבלתי תשובה וכאן בקשר להשתנות גם לא קיבלתי תשובה... תפרט בבקשה, מה אני צריכה לעשות?? איך??? לא יודעת תן לי תשובות. תודה. תודה