אךךךךךךךךךךךךךך

אךךךךךךךךךךךךךךךךךך קשה קשה.... אני כל כך תלוייב הטיפול וזה קשה לית שאני לא יכולה להתמודד לבד... תגיד לי האם יכול להיות שהמטופלת תטעה בלהגדיר הבעייה???? כי בתחילת הטיפול היינו רוצות לעבוד לפי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית אבל אחרי כמה מפגשים היא שינתה ואמרה לי שזה לא מתאים, כל הבעייה היא התלות והעצמאות מההורים, עבדנו לפי ההסבר הזה אבל לפי איזה גישה זה???? ואחרי ההבנה הזו עוצמת החרדה ירדה אבל כשהפסקנו הטיפול החרדות חזרו. האם בטיפול הגענו לסיבה העיקרית???? או לא???? כי אני רואה שבימים אלו חזרתי בדיוק כמי שהייתי לפני הטיפול, אחרי 13 מפגשים, האם עדיין באמת לא הגענו לסיבות העיקריות לחרדות ולעצבנות שלי???? אני מפחדת מאוד שבטיפול אני מתמקדת בבעיות שקורים איתי היום, כלומר אני נתקלת בבעייה למשל ההורים אני באה לטיפול ומספרת ומהסבר המטפלת אני לוקחת דברים ומאשימה ההורים שלי והבעייה תיגדל ותמשך לכמה שבועות וזה משאיר אותנו באותה בעייה ובאותו נושא בטיפול. בימים אלו בגלל שאין מפגשים אין עימותים עם ההורים והכל בסדר. אז כנראה שזאת לא הבעייה נכון???? אז מה לעשות איך אפשר להגיע למקור העצבנות החרדות.... תעזור לי בבקשהת זה מאוד קשה שכל הזמן אני חייה בספק מהטיפול מה נכון מה לא??? האם אנחנו בדרך הנכונה או לא?????? כי החרדות שלי אף פעם לא מנען אותי מלעשות דברים, החרדות שלי עולים לפני כל דבר שאני רוצה לעשות, ספציפי בליליה, למשל בראיונות, בעבודה חדשה, אירועים כמו טקס הענקת תארים, חתונות והחרדות הן יותר ברגשות, בעבר היו סימנים גופניים אבל היום זה הופחת. אני באמת רוצה עזרה והסבר והבנה להירגע קצת בכדי לחזור לטיפול ולדעת מה לעשות?? כי עכשיו אני באמת מבולבלת ולא יודעת כלום, אני מפחדת שכל מה שהיה המפגשים היו בלי תועלת....זה הורג אותי... מצטערת מאוד אם אני כותבת הרבה בפורום אבל באמת זה עוזר לי מאוד...תודה רבה.