זקוקה להצעה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב ,לאחרונה אני נמצאת במצב נפשי לא כל כך תקין ,זה מתבטא בכך שאני מתפרצת נורא בקלות ,ורבה לאחרונה כל שנייה עם הבן זוג שלי .הסיפור הוא כזה ,לפני שנה בערך התחלתי לצאת עם אדם מבוגר ממני ב 10 שנים ,בפגישה הראשונה הוא היה כנה איתי והסתבר שיש לו שני ילדים והוא בתהליך גירושין ,אני לא חשבתי הרבה ומשום מה המשכתי את הקשר הזה למרות שיעדתי שהוא לא בריא וששום דבר טוב לא יצא מזה ,אני הייתי בתקופה שרציתי תשומת לב והוא לראשונה העניק לי אותה והתחלתי להרגיש אישה אמיתית ,הוא לא חי עם אשתו כבר 5 שנים ובגלל העובדה המשכתי את היחסים כי יעדתי שאני לא הורסת משפחה אלא גם בלעדיי הכל היה מובן מאליו ,אני חשבתי הרבה איך להתמודד עם המצב הזה ובתקופה הראשונה ממש ניסיתי להבין אותו בכל דבר ולתתלו הצעות ,הייתה לי תקווה לשינוי כמו לכל הנשים.לאחר מכן התגלה גם בעיות במשפחה שלו הוא ממשפה מאוד מסורתית (הנישואוים שלו היה במסגרת שידוכך)ההורים שלו אנשים מאוד פרמיטיביים וכל הזמן ניסו להחזיר אותו לאשתו ,הוא אינו יכול להתנגד למילה של הוריו ,אנחנו כבר שנה ביחד וההורים שלו לא מכירים אותי ,גם במצב הזה אני מנסה להבין אותו כי הוא אומר לי כל הזמן שצריך זמן והכל יהיה בסדר ושאני יתן לו את הזמן לפתור את הבעיות שלו לבד ,אני נורא האמנתי לו ולמעשה הוא בן אדם מאוד טוב שמנסה לרצות את כל האנשים שמסביב ,שאני מסתכלת אליו אני אכן חושבת שנותרו קצת אנשים כאלה בעולם ,יש לו לב נורא טוב והוא מייחס אליי נורא יפה -בעבר אני לא הכרתי יחס כזה ,הוא מכבד את אמא שלי (אמא שלי גם קיבלה את העובדה שהוא נשוי בגלל היות בן אדם טוב)היו תקופות שניסיתי להבין את כל המצב,אבל עכשיו בתקופה הנוכחית אני פשוט מתפרצת עליו משהו שנמאס על שנינו אני מבינה שהכל כנראה מוביל לפרידה ,שנינו בנתיים לא מוכנים לוותר אחד על השני אבל אני מבינה שאני לא יוכל להמשיך ככה להרבה זמן כל המצב נורא מפריע לי וכבר אין מקום להירגע ,גם אם אני מנסה להרגיע את עצמי אני לא מצליחה ,החברים מסביב אמרים לי שמהתחלה אני יעדתי לאן אני נכנסת וכרגע זה המצב.הוא מנסה לעשות את המקסימום אבל כרגע המערכת היחיסים נהיו בלתי נסבלים .יש לו עסק אז קבענו שפעמיים בשבוע הוא ישן (הוא גר אצל דודה למרות שיש לו בית פרטי שהוא משכיר לאנשים)ימי שישי הוא יושן אצלי ופעם בחודש הוא אצל ההורים ,ואעם יום שישי הוא יושן אצלי אז ביום שבת הוא קם מוקדם בבוקר ולוקח את הילדים לטיול -בנוגע לזה אין לי כל זכות לבואו בטענה כי זה מדובר בילדים ,אני מרגישה שכרגע יש לו המון בעיות מסביב ואני מוסיפה עם הריבים שלי ועצבים שלי ודבור מזלזל ולמרות זאת הואממשיך לסבול אותי אבל גם אני כנראה לא יכולה להמשיך במצב הנוכחי ולא יודעת מה לעשות להישאר איתו ולתת לזמן לעשות את שלו או שפשוט לחתוך ולראות איך בלעדיו . אני מודה על הקריאה מראש ומחכה לתשובה
שלום לך, אני משער שייתכן והתסכול משותף לשניכם. את היא זו שיודעת לחוש אותו ו"להתעצבן" אותו. בן זוגך, בנסותו לרצות את כולם ולהיות בסדר, כנראה מתקשה בכך. חשוב שתשוחחו בכובד ראש. הייתי מציע לשקול לעשות זאת במסגרת טיפול זוגי קצר (בלוויית איש מקצוע), ותחליטו יחד מה אתם עושים מכאן והלאה. אודי