מה עושים?

שלום. יש לי שאלה. אני מתמודדת עם בעיות קשות ודברים קשים מהעבר שלי. אני בטיפול כבר תקופה ארוכה. כמו אנשים שכותבים כאן באופן קבוע יש לי איזשהי תלות במטפל שלי והתרכזות מאוד גדולה סביב הטיפול שלי. אני צעירה מאוד, אבל הדברים שאני עוסקת בהם בטיפול נפתחים רק עכשיו. החיים שלי 'פגומים' וחסרים ואת החוסר הזה אני עדיין מנסה למלא דרך הטיפול. אני מסתכלת על ההודעות שאנשים פה בפורום משאירים ורואה את גודל התלות וההתרכזות בזה.. ושואלת את עצמי - האם יש תקווה למשהו אחר? לחיות חיים שממלאים את עצמם? שמספקים לי את מה שאני צריכה? האם כל זה מוביל לאנשהו? כמובן שהכל נובע מכאב מאוד גדול. השאלה היא האם לבכות שוב ושוב את הדמעות האלה ולכאוב את המקומות האלה דרך הטיפול ולהצטרך כל כך את הטיפול יביא אותי בסופו של דבר למקום בריא יותר? איך אני יכולה לוודא שזה יקרה? מה אני יכולה לעשות שיעזור לזה לקרות? ואולי עדיף לעזוב את הטיפול ולהתרכז בלחיות את ה'חיים'? במקום לדשדש (בהרגשה שלי) במקום של תלות ובמעגלים כאלו שמחזקים את עצמם כל הזמן. זה מרגיש לי כמו שחור ולבן כרגע... ואני לא רוצה להיות ככה לנצח. אני רוצה חיים טובים באמת. לא ברור מה אני שואלת?.. גם לי לא כל כך ברור.. אבל ברור לי שאני מגיעה לאיזו נקודת מפנה בטיפול ו"צריכה לבחור".. בכל מקרה תודה.