עזרה לבן זוג
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בת 22 ויוצאת מזה חצי שנה עם בחור בן 24. הקשר בנינו מאוד קרוב אנחנו מספרים הכל אחד לשני. חבר שלי סטודנט וזה גוזל הרבה מזמנו כך שאינו יציב כלכלית, גר בבית ההורים וממומן בעיקר על ידי ההורים כמו רוב הסטודנטים. מתחילת הקשר ראיתי כל מיני בעיות שיש לו כמו למשל ביטחון עצמי נמוך מאוד, הרגשה שהוא הכבשה השחורה של המשפחה וכדומה. מהר מאוד התחלתי להבין מאיפה זה מגיע והבנתי שהוא בטראומות מהילדות בעיקר. אז הנה כמה דברים מהרקע שלו. בחטיבת הביניים היו כמה ילדים שהיו מרביצים לו באופן קבוע ואחת התגובות של אמא שלו לכך היתה "כשתגדל אתה תלמד ותצליח בחיים והם אלה שיבואו לנקות לך את המשרד" או משהו בסגנון ואני באמת רואה לפעמים זלזול מסויים באנשים ששונים ממנו שכביכול נראים לו מאיימים אז הוא מחליט שהם מפגרים, לא חכמים, חסרי עתיד וכדומה. באופן כללי חבר שלי לא מתאפיין בחוכמת חיים גדולה, הוא מתקשה להסיק מסקנות מהכלל לפרט והפוך, לראות תמונה כוללת של משהו, לחבר בין א' לב' והלסיק מזה מסקנה. לדוגמא, חברה סיפרה לשנינו שהיא ניפרדה מהחבר שלה אחרי כמה שנים ביחד והוא מאוד נפגע ולקח קשה והיא חוששת לשלומו ולמעשיו וממש תיארה את סיבלו. לאחר מספר ימים סיפרה אותה חברה ששהבחור החזיר לה את כל הדברים שלה ומה שקנתה לדירה המשותפת והחבר שלי הסיק מזה שהבחור גם רצה את הפרידה כאילו שמעולם לא ראה ועבר פרידות ואינו יודע שלא רק אנשים שמעוניינים בפרידה מחזירים דברים, וכל זה תוך התעלמות מוחלטת מהסבל שהחברה תיארה כמה ימים לפני כן. הוא פשוט לא חיבר את הנתון החדש למה שידע עד כה ולי אישית זה היה נראה משהו מאוד בסיסי. בהתבוננות במשפחה שלו אני רואה אב רגיל והגיוני למדי ואמא חונקת שלא נותנת לילדיה להחיות לבד ומתערבת בחייהם. נראה שהאם בגיל 48 בערך עדיין מפחדת מתגובת הוריה ומנסה לרצות אותם בכל דרך למשל אם החבר שלי ידבר בטלפון עם סבא שלו (אבא שלה) היא תבוא ותשאל כל חמש דקות מה הוא אמר כשאמרת לו איזה מקצועות אתה לומד? מה סיפרת לו שהכנתי לאכול? ומה הוא אמר על עוד כל מיני דברים. היא תמיד מודאגת שהוריה יחשבו שהיא טובה והיא בסדר בזמן שבפועל היא מרגישה שהם מתייחסים לאחיה יפה יותר. אחיו הצעיר בן 15 מתנהג ממש לא כמו ילד בגילו מתרגש יתר על מידה מאנשים חדשים בבית (התנהג באופן מוזר בכל הפעמים שהגעתי לביתם). נראה שגם לאח הצעיר מרביצים בבית הספר והוא מוציא את האגרסיות בבית, מרים ידיים על אימו ואחותו בת ה10. אלה רק חלק מהתיאורים שגורמים לי להבין שביתו אינו סביבה בריאה ושהטראומות שלו מגעיות מילדותו. כעת שמתי לב לדבר נוסף, הוא משקר כל פעם שהוא נלחץ שקרים שממש קל לעלות עליהם ושלא נשמעים הגיוניים מתכתחילה וכשאני אומרת שהוא משקר הוא מתחיל להסתבך בשקרים של עצמו להמציא עוד שקרים לא הגיוניים ממש כמו ילד קטן. בשאר המקרים כשאינו נלחץ הוא תמיד דובר אמת אפילו כשלא צריך תמיד מספר לי הכל ומשתף אותי בכל דבר קטן בלי שאשאל הוא מספר לי לבד שאכל חתיכת לחם עם קוטז' ודברים בסגנון. למרות כל הבעיות שיש לו והעובדה שהמשפחה שלו אף היא בעייתית אני כן רואה איתו עתיד משותף כי הבעיות שיש לו להבנתי הן פסיכולוגיות וניתנות לפתרון ולא נובעות מאופי רע וכדומה. מיותר לציין שהוא בן אדם מאוד אוהב ודואג וקשה לי להאמין שאוכל למצוא אחד אחר שמשתווה לו מהבחינה הזאת אני יודעת שהדרך הנכונה היא כמובן ללכת לטיפול אך בתור סטודנטים אין לנו אפשרות לממן את זה ואמא שלו לא תראה בעין יפה שהמלצתי שבנה ילך לפסיכולוג וגם לא תממן את זה. עוד דבר שחשוב לציין שבעבר לאחר שסבל מאלימות גם בצבא הקבנית המליצה לאחר שיחורו לגשת ליעוץ פסיכולוגי והוא הלך ובגדול המסקנה היתה שכל הבעיה נובעת מאמו וניסו לדבר איתה והיא סירבה להקשיב להמלצות ועד היום שונאת את הפסיכולוגית ש"הסיתה" את בנה נגדה.. השאלה שלי היא מלבד טיפול פסיכולוגי איך אוכל לעזור לו לפחות קצת לגבי הבעיות שלו בכלל ובפרט מה אוכל לעשות כדי שיפסיק להתנהג כמו ילד קטן ולשקר בכל פעם שהוא נלחץ.. ניסיתי להסביר לו שזה רק מחמיר את המצב כי אם עשה משהו לא בסדר וגם שיקר בסוף כועסים עליו על שני הדברים ובכל פעם הוא מבין את זה ואז חוזר לשקר. מה עוד אוכל לעשות? מצטערת על האורך הרקע היה נראה לי חשוב... ממש אשמח לעזרה ותודה מראש :)
שלום אירן, את נראיית אכפתית מאוד לבן זוגך, אולם נראה לי שאין זה תפקידך לעזור לו, אלא מדובר בעזרה מקצועית שהוא צריך לחפש (ולא את עבורו. על מנת שטיפול יצליח צריכה להיות מוטיבצי השל האדם לא של בן הזוג). לגבי המימון - פנו לשירותי הייעוץ לסטודנט,שם המחיר מסובסד מאוד. הטיפול שתיארת נשמע לי מוזר למדי. אני משער שיש טיפולים ומטפלים טובים ואחראיים שלא עובדים כקלישאות. בהצלחה, אודי